חוק ארכימדס – הבדלי גרסאות

הגוף הנמצא בתוך התווך "דוחק" חלק מהתווך בנפח זהה לשלו. הן לגוף הדוחק והן לתווך הנדחק יש צפיפות, המתבטאת ביחס בין ה[[מסה]] ל[[נפח]]. מכאן נובע שאם צפיפותו של הגוף קטנה מצפיפותו של התווך אזי הגוף יצוף (כי כח הציפה שווה למשקל התווך שנדחה והוא גדול יותר ממשקל הגוף), ואם להפך - הוא ישקע. בהקשר של [[מים]] כתווך, צפיפות יחסית זו מכונה [[משקל סגולי]].

במילים אחרות ניתן לתאר את מאזן הכוחות על גוף השקוע בנוזל כך: המשקל מושך את הגוף כלפי מטה, אך ככל שירד מטה הוא ידחק נפח יותר גדול מהנוזל ולכן יאבד משקל השווה למשקל הנוזל הנדחק. אם המשקל הסגולי הממוצע של הגוף הוא פחות ממשקלו הסגולי של הנוזל, הגוף יגיע ל'''שיווי משקל''' כאשר חלקו שקוע בנוזל וחלקו צף מעליו. שיווי משקל זה יקרה כאשר '''משקל הנוזל שנדחק שווה למשקלו הכולל של הגוף'''. זהו מקור המונח [[הדחק]] כיחידת משקל של [[כלי שיט]].

פעולת הצעצועהמנגנון הקרוי [[צוללן קרטזי]] מבוססת על חוק ארכימדס. חוק זה גם מסביר תופעה העשויה להפתיע: אף על פי שממבט ראשון נדמה שהציפה על-פני המים תלויה בעיקר במשקל, אדם שמן צף בקלות רבה יותר מאדם רזה. כמוסבר לעיל, בציפה הגורםעל הקובעציפה הואמשפיע היחס בין [[מסה|מסת]] הגוף לבין [[נפח|נפחו]], ולא המשקל.