ברנרד מנדוויל – הבדלי גרסאות

לאחר שהפואמה זכתה להשמצות, החליט מנדוויל להגן על ה[[משל]], וכתב [[ספר]] בעל שם זהה, בו הוא הוסיף הערות [[פרשנות טקסט|פרשנויות]] לפואמה. בכל [[פרק]] מוסבר כיצד כל חטא מ[[שבעת החטאים]] מועיל לחברה. מנדוויל אימץ את הנחת ה[[אנוכיות|אגואיזם]] של הובס, לפיה האדם הוא אגואיסט הדואג רק לעצמו, אך בסיפוק [[תשוקה|תשוקותיו]] הוא תורם לטוב הכללי. הוא תיאר את לונדון מלאת התשוקות והחיים. למשל, יוהרתן של [[נשים|נשות]] המעמד העליון ורדיפתן אחרי ה[[יופי]] וה[[תכשיט|עדיים]] יוצרת עבודה ל[[צורף]], שמשלם לשוליית הצורף, שהולך לסבוא ובכך מכלכל את בעל ה[[פונדק]], שהולך ל[[זנות|זונה]] שבכך מגנה על תומתן של נשות [[המעמד העליון|החברה הגבוהה]] וחוזר חלילה).