יישום רשת – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Google_Calendar_week.png|שמאל|ממוזער|250px|[[יומן גוגל]] הוא יישום רשתווב של יומן אירועים על בסיס לוח שנה, שמציעה [[חברת גוגל]]]]

'''יישום רשת''' (גם: '''יישום ווב''' או '''אפליקציית ווב'''; ב[[אנגלית]]: '''web application''') הוא [[יישום מחשב|יישום]] הנגיש דרך [[תקשורת נתונים#רשתות תקשורת|רשת מחשבים]], כגון רשת ה[[אינטרנט]] או [[אינטראנט]]. המונח יכול להתייחס גם ליישום תוכנה המאוחסן בסביבה הנשלטת באמצעות [[דפדפן]] (למשל [[יישומון|Java applet]]), או יישום שפותח ב[[שפת תכנות|שפה]] הנתמכת בדפדפנים (כמו [[JavaScript]] בשילוב עם [[שפת תגיות]] ה[[מפרש (תוכנה)|מפורשת]] על ידי הדפדפן, כמו [[HTML]]), ומסתמך על אחד מדפדפני הרשת הנפוצים לצורך פירוש [[קובץ הרצה|קובץ ההרצה]] של היישום.

יישומי רשת הפכו לפופולאריים בזכות התפוצה הגדולה של דפדפני רשת, ובזכות הנוחות בשימוש בדפדפן כתוכנת [[לקוח (מחשבים)|לקוח]] (לעתים מכונה גם "לקוח רזה"). האפשרות לעדכן ולתחזק יישומי רשת מבלי הצורך להפיץ ולהתקין תוכנה על גבי אלפי מחשבי לקוח פוטנציאליים, היא סיבת המפתח לפופולאריות של יישומי רשתווב, כמו גם העובדה שמטבעם הם נתמכים על גבי פלטפורמות שונות ([[cross-platform]]). דומאות ליישומי רשת נפוצים: [[דואר מבוסס רשת]], [[מסחר אלקטרוני#קניות קמעונאיות באינטרנט|אתרי קניות באינטרנט]], מכירות פומביות אונליין, אתרי [[ויקי]], ועוד.

לעומת זאת, יישומי רשתווב משתמשים במסמכי רשת שנכתבים בפורמט סטנדרטי כגון [[HTML]] ו-[[JavaScript]], ואשר נתמכים על ידי מגוון [[דפדפן|דפדפנים]]. ניתן להתייחס ליישומי רשתווב כאל גרסה מיוחדתספציפית של תוכנה הפועלת במודל [[שרת-לקוח]], שבה תוכנת הלקוח מוּרדת למחשב הלקוח בזמן הביקור ב[[דף אינטרנט|דף האינטרנט]] הרלוונטי, תוך שימוש בפרוצדורות סטנדרטיות כמו בקשות [[HTTP]]. עדכון בתוכנת הלקוח יכול להתבצע בכל ביקור מחדש בדף האינטרנט. בזמן התחברות, הדפדפן מפרש ומציג את הדפים ומשמש כלקוח ה''אוניברסלי'' עבור יישום הרשתהווב.

* בשנת [[1999]], התפישה של "יישום רשתווב" הוצגה בשפת [[Java]] במפרט [[Servlet]], גרסה 2.2. באותו זמן [[JavaScript]] ו-[[XML]] כבר פותחו, אבל המושג [[Ajax (תכנות)|Ajax]] טרם הוטבע, והאובייקט [[XMLHttpRequest]] הוצג רק לאחרונה בדפדפן [[Internet Explorer|Internet Explorer 5]], כאובייקט [[ActiveX]].

[[תמונה:Googlemapsisrael.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[גוגל מפות|מפות Google]] הוא יישום רשתווב של [[חברת גוגל]] המציג מפות ותצלומי לוויין. זוהי דוגמה טובה ליישום שעושה שימוש נרחב בטכניקת [[AJAX (תכנות)|Ajax]]]]

באמצעות טכנולוגיות כמו [[Java]], [[JavaScript]], [[DHTML]], [[אדובי פלאש|Flash]], [[Silverlight]] וטכנולוגיות אחרות, ניתן לקבל שירותים כגון ציור על גבי המסך, השמעת צלילים, גישה ל[[מקלדת מחשב|מקלדת]] ול[[עכבר (מחשב)|עכבר]], תמיכה בפעולות [[drag-and-drop]], ועוד. מפתחי רשתווב משתמשים לעתים קרובות בפונקציונאליות של סקריפטים לצד הלקוח, במטרה ליצור חוויה [[אינטראקטיביות|אינטראקטיבית]] שאינה דורשת טעינה מחדש של הדף. בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות חדשות לצורך תיאום בין הסקריפטים בצד הלקוח לבין טכנולוגיות לצד השרת כמו [[PHP]]. טכניקה לפיתוח רשתווב בשם [[Ajax (תכנות)|Ajax]], אשר משתמשת בשילוב של כמה טכנולוגיות שונות, היא דוגמה לטכנולוגיה אשר משמשת ליצירת חוויית משתמש אינטראקטיבית יותר.

יישומי רשת מחולקים בדרך כלל ליחידות לוגיות הנקראות "שכבות" (באנגלית: tiers), ולכל שכבה יש תפקיד משלה. יישומים מסורתיים מורכבים רק משכבה אחת אשר נמצאת על גבי מחשב הלקוח. לעומת זאת, יישומי רשתווב מטבעם מובילים לעבודה במודל של [[ארכיטקטורה רב-שכבתית]] (n-tier). למרות שקיימות אפשרויות שונות רבות, המבנה הנפוץ ביותר הוא [[ארכיטקטורה רב-שכבתית#ארכיטקטורת שלוש שכבות|מבנה של שלוש שכבות]] (three-tiered architecture). בצורתו הנפוצה ביותר, מבנה שלוש השכבות מורכב מהשכבות הבאות: הצגה (presentation), לוגיקת היישום (application logic) ואחסון נתונים (data storage), בסדר הזה. הדפדפן הוא השכבה הראשונה (הצגה); המנוע שמשתמש באחת מהטכנולוגיות ל[[דף אינטרנט דינמי|תוכן רשתווב דינמי]] (כגון [[Active Server Pages|ASP]], [[ASP.NET]], [[Common Gateway Interface|CGI]], [[ColdFusion]], [[JSP]], [[PHP]], [[Perl]], [[Python]], [[Ruby on Rails]]) הוא השכבה האמצעית (הלוגיקה של היישום); ו[[בסיס נתונים]] הוא השכבה השלישית (אחסון הנתונים). הדפדפן שולח בקשות לשכבה האמצעית, אשר משרתת אותן באמצעות תשאול ועדכון של בסיס הנתונים, וגם יוצרת את ממשק המשתמש.

יש המעדיפים פיתוח של יישומי רשתווב בארכיטקטורה של שתי שכבות: לקוח ושרת. ביישומים מסוימים הלקוח "חכם" ועושה את כל העבודה ורק מתשאל את השרת ה"טיפש", ביישומים אחרים הלקוח "טיפש" ומסתמך על שרת "חכם". הלקוח יטפל בשכבת הפרזנטציה, השרת יחזיק את בסיס הנתונים (שכבת האחסון) ו[[לוגיקה עסקית|הלוגיקה העסקית]] (שכבת היישום) תהיה על גבי אחד מהם או על שניהם. בעוד שזה מגביר את ה[[סילומיות]] (scalability) של היישומים ויוצר הפרדה בין הפרזנטציה לבסיס הנתונים, זה עדיין לא מאפשר התמחות של השכבות, ולכן מודל זה לא יתאים עבור מרבית היישומים.

במודל [[מחשוב ענן|מחשוב הענן]], יישומי רשתווב משמשים במתכונת (Software as a Service (SaaS – [[תוכנה כשירות]]. ישנם יישומים מסחריים המסופקים לארגונים במתכונת SaaS, בתמורה לתשלום קבוע או תלוי-שימוש. יישומי רשתווב אחרים מוצעים בחינם, ומספקים הכנסות בדרך כלל דרך [[פרסום באינטרנט|פרסומות]] המופיעות בממשק של היישום.

== פיתוח יישומי רשתווב ==

קיימות תשתיות ([[שלד תוכנה|Frameworks]]) רבות לפיתוח יישומי רשתווב, אשר מסייעות ל[[פיתוח תוכנה זריז]] (Rapid application development), בכך שהן מאפשרות למפתח להגדיר תיאור ברמה הגבוהה (high-level) של התוכנה. בנוסף לכך קיימת האפשרות לפיתוח יישומים על גבי [[מערכת הפעלה אינטרנטית|מערכות הפעלה אינטרנטיות]], אם כי כיום לא קיימות פלטפורמות פרקטיות המתאימות למודל כזה.

השימוש בתשתיות לפיתוח יישומי רשתווב יכול לעתים קרובות להוריד את כמות ה[[באג|שגיאות]] בתוכנה, הן על ידי פישוט הקוד והן בכך שהן מאפשרות לצוות מסוים להתרכז רק בתשתית. ביישומים החשופים לניסיונות [[קראקר|התקפה]] קבועים דרך האינטרנט, בעיות [[אבטחת מערכות מידע|אבטחה]] עשויות להיגרם על ידי שגיאות בתוכנית. תשתיות הפיתוח יכולות לסייע גם לקידום של שיטות עבודה מומלצות כמו [[Post/Redirect/Get]].

[[תמונה:GDocs_and_Spreadsheets_screenshot.png|שמאל|ממוזער|250px|[[Google Docs]] היא [[חבילת יישומים משרדיים]] הכוללת [[מעבד תמלילים]], [[גיליון אלקטרוני]] ו[[תוכנת מצגות]], המוצעים על ידי [[חברת גוגל]] כיישומי רשתווב.]]

* יישומי רשתווב אינם דורשים תהליכים מורכבים כלשהם לצורך [[פריסת תוכנה|פריסתם]] בארגונים גדולים. הדבר היחיד שנדרש הוא דפדפן תואם.

* יישומי רשתווב אינם דורשים ביצוע של שום פעולות שדרוג בצד הלקוח, מאחר שכל העדכונים מיושמים על השרת ומועברים אוטומטית למשתמשים.

* [[שילוב מערכות|אינטגרציה]] פשוטה בין יישומי רשתווב לשירותים אחרים בצד השרת כמו [[דואר אלקטרוני]] ו[[מנוע חיפוש|מנועי חיפוש]].

* ברוב המקרים יישומי רשתווב נתמכים על גבי פלטפורמות שונות ([[Microsoft Windows|חלונות]], [[מקינטוש|מק]], [[לינוקס]] ועוד) בגלל שהם פועלים במסגרת הדפדפן.

* מבחינת נוחות השימוש ו[[חוויית משתמש|חוויית המשתמש]] שהם מספקים, יישומי רשתווב בדרך כלל יהיו נחותים לעומת תוכנות לקוח "עשירות" (rich client), שאינן מסתמכות על חיבור לשרת לצורך ביצוע הפונקציונאליות שלהן. (ראו: [[שרת-לקוח]]).

* יישומי רשתווב דורשים תאימות מוחלטת מצד הדפדפנים. אם יצרנית דפדפנים מסוימת תחליט שלא לממש שירות (feature) מסוים, או תנטוש פלטפורמה או [[מערכת הפעלה]] מסוימת, דבר זה עלול להשפיע על מספר עצום של משתמשים.

* יישומי רשתווב תלויים לגמרי בזמינות השרת שמספק את היישום. אם החברה שפיתחה את היישום פושטת רגל והשרת שלה נסגר, למשתמשים אין יותר לאן לפנות. תוכנה מסורתית המותקנת על גבי המחשב ממשיכה לפעול גם לאחר הפסקת פעילותה של החברה שפיתחה אותה (אם כי כמובן לא יהיו עבורה יותר עדכונים או שירות לקוחות).

* לחברה המפתחת יש שליטה חזקה בהרבה על התוכנה ואופן הפעולה שלה. החברה יכולה לשחרר תכונות חדשות בכל עת שתרצה, אפילו אם המשתמש יעדיף תחילה לחכות עד אשר כל ה[[באג|באגים]] יטופלו לפני שיחליט לשדרג את התוכנה. לעתים קרובות האפשרות לדלג על גרסה חלשה של התוכנה אינה קיימת. החברה עלולה לדחוף למשתמשים שירותים שאינם רצויים מבחינתם, או לקצץ בעלויות על ידי צמצום [[רוחב פס|רוחב הפס]]. כמובן שחברות ינסו לשמור על לקוחותיהן מרוצים, אבל למשתמשי יישומי רשתווב יש פחות אפשרויות במקרים כאלה אלא אם כן קיימת חברה מתחרה אשר מציעה מוצר טוב יותר ואפשרות נוחה למעבר אליה.

[[קטגוריה:פיתוח יישומי רשתווב]]