מסכת ערכין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, קישור לוויקיציטוט |
Nir Kleiman (שיחה | תרומות) מספר משניות בכל פרק ובמסכת, מיקומה של המסכת, עריכת מבוא. |
||
שורה 1:
'''מסכת ערכין''' היא ה[[מסכת]] החמישית ב[[סדר קדשים]] שב[[משנה]]. המסכת עוסקת בדיני [[נדר|נדרים]] והקדשות ל[[בדק הבית]]. דיני נדרים נדונים גם במסכתות נוספות בסדר קדשים, אלא שמסכת ערכין מתמקדת בשני סוגים מיוחדים של נדרי הקדש - נדר לתרום להקדש ממון בשווי ערכו של אדם, והקדש "שדה אחוזה" (קרקע ב[[ארץ ישראל]] שהגיעה לאדם בירושה מהחלוקה המקורית של הארץ בימי [[יהושע בן נון]]). בנוסף, עוסקת המסכת ב"נדרי חרמין", ובנדרים נוספים.
ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 33 דפים. תחילת המסכת עוסקת בגדרים שונים בהלכה של "כללים" דהיינו מקומות במשניות וברייתות בהם מוזכרת המילה הכול (הכל חייבין בסוכה, הכול שוחטין וכו'). לאחר מכן עוברת המסכת לעסוק בפרטי הדינים השונים של ערכין בפרק שני נידון בדרך אגב עבודת ה[[שבט לוי|לויים]] ובפרק שלישי קיימים בירורים שונים בהלכות [[איסור לשון הרע|לשון הרע]].▼
==רקע==
שורה 6 ⟵ 8:
תעריפים לערך האדם נקבעו ב[[תורה]], לתינוק זכר עד חמש שנים סך חמישה שקלים ולנקבה בגיל זה סך שלושה שקלים, מגיל חמש עד שנת העשרים, ערך הזכר עשרים שקלים והנקבה עשרה שקלים, משנת עשרים עד שנת שישים ערך הזכר חמישים שקלים והנקבה שלושים שקלים, ומשנת שישים עד יום המות ערך הזכר חמישה עשר שקלים והנקבה עשרה שקלים.
==
לפי הקדמת המשנה להרמב"ם, לאחר שהסתיים הדיון בקדושות (קורבנות ובכורות), הגיע עת לדבר על עניני הערכים שהם כמו קודש. דבר זה אף תואם את המובא בכתוב שכן פרשת הערכין מובאת בסופו של ספר ויקרא (בפרק כ"ז), לאחר שנשנו כבר עניני הקודשים השונים.
#'''הכל מעריכין''' - הגדרת המעריכים והנערכים.▼
#'''אין נערכין''' - ענייני ערכין וענייני שירה בבית המקדש.▼
#'''יש בערכין''' - דיון בדברים שונים שיש בהם דינים שונים ל[[חומרא וקולא]] (כמו [[שור מועד]], [[אונס ומפתה]] ו[[מוציא שם רע]]).▼
#'''השג יד''' - עוסק בענייני [[השג יד (הלכה)|השג יד]].▼
#'''האומר משקלי עלי''' - עוסק בדרכי ה[[אומדן]] וה[[שומה]] של נדרי הקדש ובאופני גבייתם.▼
#'''שום היתומים''' - עוסק בדרכי השומה והגבייה של קרקעות שהוקדשו.▼
#'''אין מקדישין''' - עוסק במקדיש "שדה אחוזה".▼
#'''המקדיש שדהו''' - דן בפדיון שדה מיד ההקדש שלא ב[[שנת היובל]], וכן בדיני חרמים.▼
#'''המוכר שדהו''' - דן במכירת "שדה אחוזה", בית עיר חומה ובתי החצרים.▼
==
▲#'''הכל מעריכין (ארבע משניות)''' - הגדרת המעריכים והנערכים.
▲#'''יש בערכין''' '''(חמש משניות) '''- דיון בדברים שונים שיש בהם דינים שונים ל[[חומרא וקולא]] (כמו [[שור מועד]], [[אונס ומפתה]] ו[[מוציא שם רע]]).
▲תחילת המסכת עוסקת בגדרים שונים בהלכה של "כללים" דהיינו מקומות במשניות וברייתות בהם מוזכרת המילה הכול (הכל חייבין בסוכה, הכול שוחטין וכו'). לאחר מכן עוברת המסכת לעסוק בפרטי הדינים השונים של ערכין בפרק שני נידון בדרך אגב עבודת ה[[שבט לוי|לויים]] ובפרק שלישי קיימים בירורים שונים בהלכות [[איסור לשון הרע|לשון הרע]].
▲#'''השג יד''' '''(ארבע משניות) '''- עוסק בענייני [[השג יד (הלכה)|השג יד]].
▲#'''האומר משקלי עלי''' '''(שש משניות) '''- עוסק בדרכי ה[[אומדן]] וה[[שומה]] של נדרי הקדש ובאופני גבייתם.
▲#'''שום היתומים''' '''(חמש משניות) '''- עוסק בדרכי השומה והגבייה של קרקעות שהוקדשו.
▲#'''אין מקדישין''' '''(חמש משניות) '''- עוסק במקדיש "שדה אחוזה".
▲#'''המקדיש שדהו''' '''(שבע משניות) '''- דן בפדיון שדה מיד ההקדש שלא ב[[שנת היובל]], וכן בדיני חרמים.
▲#'''המוכר שדהו''' '''(שמונה משניות) '''- דן במכירת "שדה אחוזה", בית עיר חומה ובתי החצרים.
בסך הכל במסכת 50 משניות.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=מסכת ערכין|ויקיטקסט=מסכת ערכין}}
| |||