הבדלים בין גרסאות בדף "קרב דיין ביין פו"

במהלך חודש [[מרץ]] שנת [[1954]], סיים גנרל גיאפ את ריכוז כוחותיו ואת ההכנות לתקיפת המתחם הצרפתי, וכוחות הוייטמין פתחו בהפגזה כבדה על דיין ביאן פו. כבר בתחילת ההפגזה הוצאו שדות התעופה הצרפתיים בתוך המתחם מכלל שימוש, והכוח הצרפתי בדיין ביאן פו נותק והפך להיות תלוי באספקה מוצנחת בלבד.
 
בניסיון להציל את הכוח הצרפתי במתחם, הוצנחו באזור כוחות מוצנחים של [[לגיון הזרים הצרפתי]], כולל [[רגימנט הזרים המוצנח השני]]. הכוח המוצנח הורכב ברובו מוותיקי מלחמת העולם השנייה מן ה[[וורמאכט]] אשר גויסו ממחנות מעצר בגרמניה, אך הוא לא הצליח לשנות את פני המערכה. קרוב למאה לגיונרים מרגימנט הזרים המוצנח השני נשבו על ידי הכוחות הקומוניסטים. כוחות הוויטמין כירסמו בהדרגה את שטח מתחם ההגנה הצרפתי, למרות התנגדותם הנואשת של המגינים, וכבשו את המוצבים הצרפתיים בזה אחר זה. ב-[[8 במאי]] [[1954]] נכנעו לבסוף שרידי הכוח הצרפתי בדיין ביאן פו. למעלה מ-4,000 חיילים צרפתיים נהרגו או נרשמו כנעדרים במהלך הקרב (החל מנובמבר 1953). כ-11,800720 חיילים וקצינים, כמחציתםמתוכם כ-4500 פצועים, נפלו בשבי. 860 פצועים קשה נמסרו לידי הצלב האדום זמן קצר לאחר תום הקרב. מתוך השבויים הנותרים רק כ-4,000 מתוכם3300 שרדו את תקופת השבי, שארכה למעלה משלושה חודשים, לאחר שאולצואולצו לצעוד מאות קילומטרים בתנאים קשים למחנות שבויים בצפון וייטנאם, והוחזרו לצרפת. כוחותלאחר הוויטמיןתום ספגוהמלחמה. לפיהוויטמין הערכותהודו שונותשספגו 14כ-2314 אלף אבידות (מתוכם כ-5000 הרוגים ופצועיםונעדרים) במהלך הקרבהמערכה הקשה, אך הצרפתים העריכו שאבידותיהם היו כבדות הרבה יותר והגיעו לכ-23 אלף נפגעים.
 
דיין ביין פו היוותה את נקודת הסיום במלחמת צרפת בווייטנאם, ושמה קץ לשלטון זה, אשר נמשך מאז שנת [[1858]]. בוועידת ז'נבה הוסכם על ידי הצדדים, כי הצרפתים יצאו מווייטנאם עד שנת [[1956]] ואכן, כפי שהבטיח [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] צרפת [[פייר מנדס פרנס]], כך קרה.