אסמכתא (דרשה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 15:
כך כותב ה[[ריטב"א]]{{הערה|1=ריטב"א ראש השנה טז. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9610&hilite=8276b088-73b9-4963-8554-c771ae564ab5&st=%D7%A9%D7%9B%D7%9C+%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%99%D7%A9+%D7%9C%D7%95+%D7%90%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%90&pgnum=352 בד"ה תניא].}} :
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שכל מה שיש לו אסמכתא מן התורה העיד{{הערה|לפי גרסא אחרת: העיר.}} הקדוש ברוך הוא שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים, וזה דבר ברור ואמת ולא כדברי המפרשים{{הערה|[[רבינו דוד בן שמואל הכוכבי]] כותב ב[[ספר הבתים]] מגדל דוד - ספר אמונה שער ד' פר ז': ..."ודע כי הדברים שהיו סומכין אותם למדרש תיבה או תיבות או אות מן האותיות, היה הדבר מבואר שהוא מקובל מסיני, ולהודיע זה ראוי לסמכם לתורה שבכתב. ומפני זה כשהסמיכה ההוא לא עלתה בידם אז הסכימה שהוא מדרבנן, ואמרו על זה מדרבנן ואסמכתא בעלמא. וכן לפעמים בדברים שהיו נודעים שהם תקנת חכמים היו מסמיכים אותה לתיבה מהתיבות שבכתוב, ויבארו שזה על צד הסמך".}} האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכוונה התורה לכך, חס וחלילה, ישתקע הדבר ולא יאמר, שזו דעת [[מינות (יהדות)|מינות]] הוא, אבל התורה העידה{{הערה|לפי גרסה אחרת: העירה.}} בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו, כמו שכתוב ועשית את הדבר על פי הדבר אשר יגידו לך ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה, כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם, וכל [[תורה שבעל פה]] רמוזה בתורה שהיא תמימה וחס ושלום שהיא חסירה כלום}}.
 
==קישורים חיצוניים==