טרופע טאנענצאפ – הבדלי גרסאות

מדוע עושים אנו זאת? לא רק בגלל הפרנסה. אנחנו לא מלומדים אלא בעלי מלאכה פשוטים וביכולתנו להתפרנס מעמל כפינו. התיאטרון הוא כל חיינו ולכן אנו נרדפים ומטלטלים בלא בית. שליחותינו להביא מעט שמחה לבתי המלאכה החשוכים ולמרתפים הרטובים. החסיד אינו זקוק לנו, הוא יכול ללכת לרב. המשכיל יכול ללכת לקונצרט. אנו מציגים תיאטרון למען האנשים הפשוטים, בעלי המלאה, פועלים, משרתים וחייטים. הם מזמזמים את שירי ההצגות מעל הסדן, עם המספרים ביד, במטבח וברחוב. טוענים נגדנו שאנו לועגים להדוקים, צחוקנו זה מהול בעצב, כל זמן שאנו נמצאים תחת מרותם של פושטי העור, [[עלוקה|העלוקות]] מוצצות הדם. אך לא תמיד ידם תהיה על העליונה. את המתים בטליתות יגרשו לקברים ואז יזכרו כולם בלהקות הנודדות של שחקני התיאטרון.}}.