צדקיהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שחזור
שורה 37:
|מנהיג דת בתקופה=[[ירמיהו]] ו[[יחזקאל]]
|הקודם בתפקיד=[[יהויכין]]
|הבא בתפקיד=שמעון בן כוזיבאאחרון
}}
|תפקיד2=
שורה 57:
ירמיהו המשיך בעקביות לראות בצדקיהו כמלך הלגיטימי למרות סטיותיו המדיניות של צדקיהו<ref>ירמיהו לח,יד-כו</ref>. גם יחזקאל דחה את רעיון הגאולה של סיעת נביאי השקר שבבבל<ref>יחזקאל כ, ב-ג</ref>.
 
צדקיהו התגלה כמלך חסר יכולת החלטה ועמידה והפך להיות שבוי ביד שריו<ref>ירמיהו לח, ה: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה-הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי-אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר"</ref>,למרות שחייו הפרטיים היו מוסריים מאוד {{הערה|גיטין דף ל''ה ע''ב תוד''ה ליחוש}}. לכך ייתכן שתרמו אישיותו וגילו הצעיר יחסית של המלך, אך ככל הנראה גם העובדה שלא הוכתר בצורה לגיטימית על ידי העם, ולא היה היורש הלגיטימי, אלא הוכתר בידי שליט זר, ולא עוד אלא שלא עמד לרשותו כוח צבאי כלשהו.
 
עם כל זאת, ואולי בעצת פקידיו ובניגוד לעמדתו שלו, הסתבך צדקיהו עד מהרה בנסיונות שווא של [[מרד]]. ספרי מלכים ודברי הימים עוברים בשתיקה על מה שאירע בשמונה השנים הראשונות למלכות צדקיהו, למן המלכתו ועד לשנתו התשיעית, עת ירושלים הושמה ב[[מצור]]. לעומת זאת השתמרו ידיעות קטועות על שנים אלו בדברי ירמיהו, ועל המתרחש מן הצד הבבלי ידוע מן הכרוניקה הבבלית. לפי כרוניקה זו נאלץ נבוכדראצר בשנת 596/595 לפני הספירה לצאת למלחמה ב[[עילם|עילמים]] ולא יכול היה להתפנות ליציאה למסע למערב כבשנים הקודמות. בחודשים כסלו-טבת של שנת 595/594 פרץ מרד בארץ בבל. נסיון מרד זה ומלחמתו של נבוכדראצר בעילם, האירועים שמנעו מנבוכדראצר לנסוע למערב, ייתכן שעוררו תקוות שווא בקרב שליטים שונים במערב שבבל עומדת בפני התמוטטות ושניתן להסיר את עולה. אמנם עם דיכוי המרד יצא נבוכדראצר עוד באותה השנה למסע למערב, ומסע נוסף למערב יצא בחודש כסלו של השנה הבאה (594/593), אך מסעות אלו לא הניאו את אותם שליטים במערב שחשבו על מרד. באותה שנה (594/593), היא השנה הרביעית לצדקיהו, שלחו שליטי [[אדום (עם)|אדום]], [[מואב]], [[עמון]], [[צור]] ו[[צידון]], שליחים אל צדקיהו לירושלים להתיעצות בדבר המרד<ref>ירמיהו כז, ב-ג</ref>. ייתכן שמתכנני המרד זכו לעידודו של פסמתיך ב' שעלה לכס המלוכה ב[[מצרים]] כשנתיים קודם לכן, ב-595{{כ}}<ref>על עניינו של פסמתיך ב' במתרחש בארץ ישראל ובחוף הפיניקי מעידה העובדה שבשנתו הרביעית, 592, ערך מסע ל"ארץ ח'ארו", מושג המקביל לארץ ישראל והחוף הפיניקי</ref>. על רקע זה החלו בירושלים להתנבא על הצלחת המרד ועל החזרת כלי ה[[בית המקדש הראשון|מקדש]] מבבל<ref>ירמיהו כז,ט,יד-טו</ref>, וכאמור חנניה בן-עזור גם ניבא לשובו של יהויכין מלך יהודה מגלותו<ref>ירמיהו כח, א ואילך</ref>. אך דבר תכנונו של מרד זה הגיע ככל הנראה לאוזני הבבלים, דבר שאילץ את צדקיהו לרדת לבבל ולהתיצב עוד באותה שנה בפני נבוכדראצר<ref>ירמיהו נא,נט; לפי [[תרגום השבעים]] הוא רק שלח את "שר המנוחה"</ref>, ומסע זה הוא שככל הנראה גרם גם לסיכול המרד.