ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏גאוגרפיה: קישורים פנימיים
מ ←‏בין שתי מלחמות עולם: קישורים פנימיים
שורה 81:
תלמידו של פיטרי [[ג'יימס לסלי סטרקי]] חפר בשנת [[1932]] בתל אֶ דֻוֵיר אשר זוהתה לאחר מכן כ[[תל לכיש|לכיש]] ה[[מקרא]]ית, עיר חשובה ב[[ממלכת יהודה]]. החפירות התנהלו עד שנת [[1938]]. הממצאים העיקריים כללו [[מקדש]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]], פיר גדול, קיר חיצוני מדופן, [[שער (מבנה)|שער]] העיר, בנין מנהלי גדול מתקופת ממלכת יהודה ומקדש השמש מ[[התקופה הפרסית]] ו[[התרבות ההלניסטית|הליניסטית]]. אחד הממצאים החשובים ביותר שלו היו "[[מכתבי לכיש]]".
 
יריעת המחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל הורחבה באופן ניכר בעקבות עבודתה של [[דורותי גארוד]] שחפירותיה בארץ ישראל חשפו את עברה ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] של הארץ. גארוד הגדירה את [[התרבות הנאטופית]], תרבות ייחודית של ציידים-לקטים על סף [[המהפכה החקלאית]], ב[[מערת שוקבא]] ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] וב[[מערת הנחל]] ב[[נחל מערות]].
<ref>O.Henry D.O.- ''Adaptive evolution within the Epipaleolithic of the Near East'' In „Advances in World Archeology” vol.2 F. Wendorf and A.E.Close, NY Academic Press, 1983</ref> גולת הכותרת של עבודתה הייתה חפירת [[מערות האדם הקדמון]] שעל [[הר הכרמל]] ([[1929]]-[[1934]]). על המדרון המערבי של הכרמל, ב[[מערת תנור]] נחשף שלד של אשה ניאנדרטאלית, שנחשב "אחד ממאובני אנוש החשובים ביותר שנמצאו אי-פעם" <ref>[[כריס סטרינגר|כריסטופר סטרינגר]], עוצר מחלקת טבון א במוזיאון לתולדות הטבע בלונדון, מצוטט ב''תערוכה לכבוד דורותי גארוד'', הוצאה קלנדר אנד סמית, 1998 ''Exhibition in Honour of D.A.E. Garrod'', Callander and Smith, 1998)</ref>, במערת תנור גארוד חשפה גם רצף ארוך ביותר (לפחות חצי מיליון שנה) של תרבויות [[התקופה הפלאוליתית|פלאוליתיות]]: [[התרבות האשלית]], [[התרבות האשלו-יברודית]] ו[[התרבות המוסטרית]]. במערה אחרת ב[[נחל מערות]], [[מערת הגדי]] (א-סחול), גילתה גארוד את שלדיהם המאובנים של בני אדם בעלי אנטומיה מודרנית ([[הומו ספיינס]]), מלפני כמאה אלף שנה ([[התרבות המוסטרית]]). בשנת [[1935]] חפרה גארוד באזור [[גשר בנות יעקב]] וגילתה כלים אופייניים ל[[התרבות האשלית|תרבות האשליית]] הקדומה, מלפני 780,000 שנה.