יבגני טארלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:E V Tarle.jpg|שמאל|ממוזער|180px|יבגני טארלה בשנת 1903]]
'''יבגני טארלה''' (ב[[רוסית]]: '''Евгений Викторович Тарле''';{{כ}} [[27 באוקטובר]] ([[הלוח היוליאני]], [[8 בנובמבר]] [[הלוח הגרגוריאני]]) [[1874]] – [[5 בינואר]] [[1955]]) היה [[היסטוריון]] סובייטי ממוצא יהודי. לאחר לידה ניתן לו שם "גרגוריגריגורי" והוא שינה את שמו ל-"יבגני" כאשר התנצר בשנת [[1893]]. עבור המחקרים ההיסטוריים לטארלה הוענקו [[פרס סטלין|פרסי סטלין]] (1942, 1943, 1946) ו[[עיטור לנין|עיטורי לנין]] ו[[עיטור הדגל האדום|עיטור הדגלהאדוםהדגל האדום של העמל]]. לצד העיטורים טארלה גם הוענש לא פעם על ידי השלטונות הסובייטיות.
 
יבגני (גריגורי) טארלה נולד ב[[קייב]] למשפחת [[סוחר]] יהודי אשיר. לאחר זמן קצר המשפחה עברה ל[[חרסון]] (אז בתחומי [[האימפריה הרוסית]], כיום ב[[אוקראינה]]). בהמלצת חברי המשפחה, טארלה הצעיר התחיל ללמוד באוניברסיטת [[אודסה]] ולאחר סיום שנת הלימודים הראשונה עבר ל[[אוניברסיטת קייב]].
 
בהיותו ב[[קייב]] טארלה התאהב בבחורה רוסיהממוצא רוסי, נוצריה אדוקה. בלחצה הוא התנצר ב[[אוגוסט]] [[1893]] ב[[קתדרלת סופיה הקדושה]] ב[[קייב]] ושינה את שמו ל"יבגני". לזכותו יאמר שטארלה אף פעם לא הסתיר את מוצאו היהודי. בשנת [[1951]], בשיא [[המאבק נגד קוסמופוליטיות]] ב[[ברית המועצות]] הוא הודיע במהלך הרצאה שהוא "יהודי ולא צרפתי כפי שחושבים חלק מהנוכחים".
 
כמו רבים מהסטודנטיםמה[[סטודנט|סטודנטים]], טארלה השתתף באסיפות מהפכנים, השתתף בדיונים בהם נמתחה ביקורת על השלטון ונתן הרצאות לפועלים. במאי [[1900]] הוא נעצר במהלך אסיפה ונשלח להוריו שהתגוררו ב[[חרסון]]. בהיותו חשוד פוליטי נאסר אליו להרצות באוניברסיטאות. כעבר שנה הוא קיבל אישור מיוחד להגיש עבודת גמר לקבלת [[תואר שני]]. העבודה הייתה על חייו של [[תומאס מור]] ונכתבה ברוח ה[[מרקסיזם]].
 
גם לאחר [[מהפכת אוקטובר]] הוא נותר ברוסיה הסובייטית והמשיך במחקרים היסטוריים. למרות בקשות של היסטוריונים והזמנות לכנסים הוא אף פעם לא קיבל אישור לצאת מגבולות [[ברית המועצות]]. טארלה פרסם מספר רב של ספרים בנושאים היסטוריים שונים. חוקרים אחרים מציינים שבמקרים מסוימים טארלה סטה מהקו ההיסטורי לטובת כישרונותכישרונו כסופר. למרות שספריו (במיוחד אלו שפורסמו לאחר שנת 1941) תאמו את הקו הפוליטי של [[יוסף סטלין|סטלין]] הם חשובים גם היום וכוללים חומר היסטורי רב.
 
טארלה נפטר בשנת [[1955]] ונטמן ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]].
שורה 15:
בשנת [[1903]], לאחר בקשות חוזרות ונשנות של היסטוריונים רוסים ידועי שם, טארלה קיבל אישור ללמד ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]]. בשנת [[1911]] הוא סיים את עבודת ה[[דוקטורט]] בנושא המהפכה הצרפתית. בשנים [[1913]]-[[1918]] במקביל לעבודה באוניברסיטת סנקט פטרבורג, טארלה כיהן כ[[פרופסור]] ב[[אוניברסיטת טרטו]].
 
בשנת [[1918]] טארלה מונה ל[[פרופסור]] ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]] ולאחר מעברמעברו ל[[מוסקבה]] הוא מונה לפרופסור ב[[אוניברסיטת מוסקבה]]. בשנת [[1927]] טארלה נבחר לחבר ב[[האקדמיה הרוסית למדעים|אקדמיה למדעים של ברית המועצות]].
 
בשנת [[1937]] טארלה פרסם מחקרספר על חייו של [[נפולאון]]. בהמשך הוא כתב מספר ספרים נוספים על היסטוריה של רוסיה. על עבודות אלו הוענק לו [[פרס סטלין]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] טארלה היה [[פרופסור]] ב[[אוניברסיטת קאזאן]].
 
טארלה היה דוקטור כבוד במספר אוניברסיטאות באירופה וב[[ארצות הברית]]. לזכרו מוענק בכול שנה פרס בנושא היסטוריה. בשנים [[1957]]-[[1962]] יצאה לאור אוסף ספרים ב-12 כרכים.
שורה 26:
ב[[סתיו]] [[1929]] החלו מעצרים בקרב מדענים ב[[לנינגרד]]. בסך הכול נעצרו 115 מדענים שהואשמו בניסיון להפיכה שלטונית. בהתאם לגרסת ה[[ג.פ.או]], טארלה היה מיועד להיות שר החוץ הממשלה החדשה.
 
בשנת [[1931]] טארלה הואשם בקשרים עם [[משפט מפלגת התעשייה|מפגלת התעשייה]] ונשלח לגלות ב[[אלמטי]]. בהיותו בעיר זו טארלה החל לכתוב את ספרו "נפולאון". בשנת [[1937]] הוא זוכה מאשמה ואף חברותו באקדמיה למדעים חודשה. לאחר פרסום ספרו על נפולאון היה ביקורת קשה על הספר אך לא היה עונש כלשהו לאור תמיכתו של סטלין בספר.
 
בשנת [[1945]] ב[[ירחון]] המפלגתי פורסמה ביקורת על ספרו של טארלה על [[מלחמת קרים]].