ספריית פאלאטינה – הבדלי גרסאות

== היסטוריה ==

לפני הקמת ספריית פאלאטינה שכנה בארמון פילוטה "ספריית פארנזה" שהועברה ב-[[1734]] ל[[נאפולי]] על ידי [[קרלוס השלישי, מלך ספרד]]. ספריית פאלאטינה נוסדה ב-[[1 באוגוסט]] [[1761]] על ידי [[פיליפ, דוכס פארמה|פיליפ]] [[דוכס פארמה]]. הוא מינה בצו שלטוני את פאולו מריה פצ'יאודי כ[[אוצר (מקצוע)|אוצר]] ו[[ספרן]] מתוך כוונה ללכת בדרכיו של השר הראשי שתחתיו, [[גיום דו טילו]] (Guillaume Du Tillot), שהיה תומך נלהב בעקרונות ה[[עידן הנאורות|נאורות]]. לאחר שנפטר ב-[[1765]], המשיך בנו של פיליפ, [[פרדיננד, דוכס פארמה|פרדיננד]] את בניית הספרייה והיא נחנכה ב-[[1769]] במעמד [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרית]]. הספרייה תוכננה על ידי האדריכל הצרפתי, [[אנמונד אלכסנדר פטיטו]] {{צר|Ennemond Alexandre Petitot}}. תחת שלטונה של מארי לואיז התפתחה הספרייה. הדוכסית, שמינתה את אנג'לו פצאנה לספרן הראשי, רכשה את אוסף כתבי היד העתיקים של ה[[הבראיזם|הבראיסט]] הנוצרי [[ג'ובאני ברנרדו דה רוסי]] {{אנ|Giovanni Bernardo De Rossi}}. כמו כן, היא בנתה ב-[[1834]] אגף דרומי חדש בארמון בתכנונו של ניקולה בלוטי. אגף זה נקרא אולם מריה לואיג'יה ומשמש כאולם קריאה. ב-[[1889]], לאחר איחוד איטליה שבעקבותיו הוגדרה הספרייה כ"לאומית", נפתח בספרייה אגף שיוחד למוזיקה.

 

== כתבי היד העבריים ==