משרפות מים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏במקרא: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
== במקרא ==
ב[[ספר יהושע]] מסופר על [[יהושע בן נון]] וצבאותיו, שרדפו אחרי [[יבין מלך חצור]] וצבאות עמי [[כנען]], עד סביבות "משרפות מים", הסמוכה ל[[צידון]]:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יא|א|ח}}.}}:
 
{{ציטוטון| וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ [[תל שמרון|שִׁמְרוֹן]] וְאֶל מֶלֶךְ [[אכשף|אַכְשָׁף]]: וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת [[תל דור|דּוֹר]] מִיָּם: הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה: וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד: ... וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד '''מִשְׂרְפוֹת מַיִם''' וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד:}}
 
בהמשך מתוארת "משרפֹת מים" (בכתיב חסר) כמצויה, על פי נבואת יהושע, בגבולות הארץ המובטחת לעם ישראל:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|א|ו}}.}}:
 
{{ציטוטון| וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ: ... כָּל יֹשְׁבֵי הָהָר מִן הַלְּבָנוֹן עַד '''מִשְׂרְפֹת מַיִם''' כָּל צִידֹנִים אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ:}}
 
יש הסבורים כי שם האתר מעיד על מפעל להפקת [[מלח בישול|מלח]], משאב יקר ערך ב{{ה|עת העתיקה}}, בבריכות [[התאיידות|אידוי]] [[מי ים|מי הים]] באמצעות השמש.{{הערה|כך פירש כבר רש"י בעקבות תרגום יונתן. וראו: [[איתן אבניאון]], "משרפות מים", '''המילון האנציקלופדי של המקרא''', תל אביב: איתאב, מרץ 2003.}}.
 
מרטין נות מציע לתקן את הניקוד בכתובים אלה ולגרוס מִשְׂרְפוֹת '''מִיָּם''', כלומר ממערב. לפי זה שם המקום הוא מִשְׂרְפוֹת.{{הערה| ראו: אצל יוחנן אהרוני, הערך: "מִשְׂרְפוֹת מַיִם, מִשְׂרְפֹת מַיִם", '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', כרך ה, ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשכ"ח, טור 641.}}.
 
==זיהוי האתר==
ב{{ה|מאה ה-20}} הוצע לזהות את משרפות מים באתר '''חָרְבַּת מַשְׂרֵף''', הממוקמת דרומית ל[[ראש הנקרה]] וקילומטר אחד צפונית ל[[חוף בצת]], על רצועת החוף שממול לכפר הנופש ראש הנקרה. ברחבי האתר ניתן להבחין בכמות רבה של משטחי [[כורכר]] מרובעים וחצובים ב[[סלע]], אשר חלקם הגדול מצופה ב[[טיח]]. החוקרים סבורים כי משטחים אלה נוצרו בתקופה העתיקה בעקבות [[כרייה|כריית]] אבן הכורכר לשם [[בנייה|בניין]]. לאחר מכן שמשו משטחים אלה, כאמור, בתור [[בריכה|בריכות]] לאידוי מי הים לטובת הפקת מלח וייתכן שגם לגידול [[חלזונות]] הארגמן מהם [[תעשיית ייצור וצביעת הארגמן במזרח הקדום|הפיקו]] ה[[פיניקים]] - תושבי המקום, את צבע ה[[ארגמן]], בדומה לנעשה ב[[עכו]], [[תל שקמונה]] ו[[תל דור]].
 
בסביבות האתר נערכו [[חפירות ארכאולוגיות]] ונמצאו ממצאים מ[[תקופת הברונזה]] (ועד [[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|התקופה הצלבנית]]).{{הערה|הערך: "משרפות מים", '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), כרך ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 630.}}.
 
==גלריית תמונות==