אנוואר נוסייבה – הבדלי גרסאות

נוסייבה נולד ב[[ירושלים]] למשפחה ידועה ובעלת נכסים אשר אילן היוחסין שלה בירושלים החל במאה ה-7 לספירה. הוא למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. הוא עבד כ[[עורך דין]] בירושלים והתמנה לשופט במערכת המשפט של [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]]. בשנת 1948, בעת [[מלחמת העצמאות]] הוא נורה ונפצע באש מהדסה [[הר הצופים]], בדרכו מ[[נווה יעקב]], בעת שהוביל כנופיה חמושה של ערביי חיפה שהגיעו לירושלים כדי לשחרר את [[כנסיית הקבר]] ו[[מסגד עומר]]{{הערה|1=Sari Nusseibeh and Anthony David, '''[http://books.google.co.il/books?id=93f4ijZBV94C&lpg=PP1&dq=Sari%20Nusseibeh%2C%20Once%20Upon%20a%20Country%3A%20A%20Palestinian%20Life%2C'%20Halbam%20Books&pg=PT60#v=onepage&q=amputated&f=false Once Upon A Country: A Palestinian Life]'''. Halban Publishers, 2013. ISBN 1905559348}}. בעת הטיפול בפציעתו נכרתה רגלו. לאחר שנעדר מירושלים לתקופה קצרה, ושימש מזכיר [[ממשלת כל פלסטין]], הוא שב אליה לאחר שסופחה ל[[ירדן]]. בשנת 1951 נבחר לפרלמנט הירדני. החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הוא מילא תפקידים שונים בממשלת ירדן. בספטמבר 1952 מונה לשר הבינוי והשיכון ובאוקטובר אותה שנה מונה אף לשר ההגנה, תפקידים בהם שימש עד חודש מאי 1953. במאי 1954 מונה בשנית לשר ההגנה ואף לשר החינוך. הוא שימש כשר ההגנה הירדני עד 28 במאי 1955. בשנת 1963 הוא מונה על ידי [[המלך חוסיין]] ל[[שגריר]] ירדן ב[[בריטניה]]. בתקופת כהונתו בלונדון הוא יצר קשרים קרובים עם בני משפחת [[המלוכה הבריטית]]. בשנת 1965 מונה למושל ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים הפסיק לשרת במערכת השלטון הירדנית והיה לאחד הפלסטינים הראשונים שיצרו קשרים עם גורמי שלטון בישראל{{הערה|[http://www.nytimes.com/1986/11/24/obituaries/anwar-nusseibeh-74-palestinian-moderate.html Anwar Nusseibeh, 74; Palestinian Moderate]. '''New York Times''', 23 November, 1986}}. הוא שימש יועץ משפטי של [[אונר"א]]. בשנות השבעים התפרסמו בעיתונות הישראלית פגישותיו עם [[לוי אשכול]], [[גולדה מאיר]]{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר-יוסף|נוסייבה מאשר: נפגשתי עם ג. מאיר לחילופי דעות בלבד - לא כמתווך|1972/02/10|00109}}}}, [[משה דיין]], [[שלמה הלל]], [[עזר ויצמן]] ושרים נוספים בממשלות ישראל. בעת שלטון ישראל, החל משנת 1978 ועד מותוסמוך למותו, הוא שימש יושב ראש מועצת המנהלים של [[חברת החשמל המזרח ירושלמית]]. הוא שימש אף נאמן [[כנסיית הקבר]] בעיר העתיקה.