אברהם שמואל שטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בעריכתו: ראדום (עיר)
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ביאליסטוק]], שב[[פולין]] ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ג]] (1912), בן לישראל שטיין ולשושנה לבית זילברפניג, מצאצאי [[רב]]נים ובכללם הרב [[יהושע לייב דיסקין]] ("הרב מבריסק"). מנעוריו שקד על לימודים תורניים, אך היה קשוב גם לרוחות המנשבות בעולם. הוא התמסר גם ל[[לימודי חול]],. למד ב[[גימנסיה]] העברית של "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]", וכבר בצעירותו החל לפרסם סיפורים, מאמרים ומסות ספרותיות.
 
שטיין יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת היידלברג]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] ואחר כך השתלם ב"מכון למדעי היהדות" ב[[ברלין]]. הוא התעמק בחקר [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה של העם היהודי]], ונמשך לדמויות של האישים המשיחיים השונים. כבר אז החליט לכתוב [[רומן]]ספר על תקופת [[משיח שקר|משיח השקר]] [[יעקב פרנק]] ועל בתו חוה, שנחשבה ל"נביאה" ועמדה בראש התנועה הפרנקיסטית אחרי מות אביה. (שני ה[[רומן היסטורי|רומנים ההיסטוריים שלו]], "אש מריבה" על [[שבתי צבי]] ו"והאש השאירה אפר" על [[יעקב פרנק]], ראו אור ב[[שנות החמישים]]. הרומן "והאש השאירה אפר"האחרון זכה בפרס קאסל מטעם [[יהדות מקסיקו]]).
 
במות ד"ר [[משה ביילינסון]], מחשובי העתונאים ב"דבר", פנה העורך [[ברל כצנלסון]] אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו לעלות ארצה ולהיצטרףלהיצטרף לעיתון. בעזרת האוניברסיטה העברית הנפיקו לו הבריטים [[סרטיפיקט]] לשטיין והוא הגיעעלה ארצה ב-1936 והצטרף ל"'''דבר'''" כחבר מערכת. לאורך שנות ה-50 ועד למותו היה עורך לילה של העיתון.
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה שטיין לארץ ישראל]]. הוא היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]"; עובד [[תנועת המושבים]] ועורך בטאונה "תלמים"; עורך בטאון [[ההגנה]] "[[מערכות]]" והקובץ "הנוטר העברי"; משתתף קבוע ב"[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" ובכתבי-עת עבריים רבים. פרסם גם מאמרים בעתונות ה[[יידיש]] בתפוצות ובארץ: "יידישע צייטונג", "פארווערטס", "צוקונפט", "הדואר", מעקסיקאנער שריפטן, די גאלדענע קייט, נייע ישראל צייטונג, לעצטע נייעס, פאלק או ציון, דער מאמענט, עטיודן, ראדיא, אונזער שטימע, פרובלמות, יידיש פאסט, ליטערארישע בלעטער ועוד.
 
בנוסף לעבודתו ב"דבר", היה שטיין מייסד ועורך הבטאון "'''ים"''' (בטאון 'החבל הימי לישראל'); עורך "'''תלמים"''' בטאון תנועת המושבים; עורך '''מערכות פועלי ת"א-יפו, '''של מועצת הפועלים, 1957''' '''(עורך נוסף: ל. קופרשטיין); מייסד ועורך '''הד הדפוס''' (ביטאון הסתדרות פועלי הדפוס); ומשתתף קבוע ב'''הפועל הצעיר, במילה, הצופה, עתידות '''וכתבי-עת עבריים נוספים.
במות ד"ר [[משה ביילינסון]], מחשובי העתונאים ב"דבר", פנה [[ברל כצנלסון]] אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו לעלות ארצה ולהיצטרף לעיתון. בעזרת האוניברסיטה העברית הנפיקו הבריטים [[סרטיפיקט]] לשטיין והוא הגיע ארצה והצטרף ל"דבר".
 
עורךבשנים 1951-1949 - שימש כעורך העיתון האידי "'''אונזער ווארט"''' בשנים 1951-1949-בפאריס, בשליחות האיחוד העולמי 'פועלי ציון-התאחדות' באירופה.
עורך לילה של עיתון "'''דבר"''' לאורך שנות ה-50 ועד למותו.
מייסד ועורך הבטאון "'''ים"''' בטאון 'החבל הימי לישראל'.
עורך "'''תלמים"''' בטאון תנועת המושבים.
עורך העיתון האידי "'''אונזער ווארט"''' בשנים 1951-1949- בשליחות האיחוד העולמי 'פועלי ציון-התאחדות' באירופה.
עורך "מערכות פועלי ת"א-יפו", ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, מועצת פועלי ת"א-יפו 1957 (עורך נוסף: ל. קופרשטיין).
 
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה שטיין לארץפרסם ישראל]].אין הוא היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]"; עובד [[תנועת המושבים]] ועורך בטאונה "תלמים"; עורך בטאון [[ההגנה]] "[[מערכות]]" והקובץ "הנוטר העברי"; משתתף קבוע ב"[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" ובכתבי-עת עבריים רבים. פרסם גםספור מאמרים בעתונותבעיתונות ה[[יידיש]]היידיש בתפוצות ובארץ: "יידישע צייטונג", "פארווערטס", "צוקונפט", "הדואר", "מעקסיקאנער שריפטן", "די גאלדענע קייט", "נייע ישראל צייטונג", לעצטע נייעס", "פאלק אואון ציון", "דער מאמענט", "עטיודן", "ראדיא", "אונזער שטימע", "פרובלמות", "יידיש פאסט", ליטערארישע"ליטערערישע בלעטער" ועוד.
בשנותיו האחרונות עסק, בין השאר, בעריכת [[ספרי יזכור]] לקהילות שהושמדו ב{{ה|שואה}} (ראה להלן).
 
במקביל לעבודתו העיתונאית, היה שטיין אמן הסיפור היפה. מפרי עטו ראו אור 10 ספרים.
נפטר ב[[תל אביב]] ב[[א' בטבת]] [[תשכ"א]], בגיל 48. נקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]].
 
בשנותיולאחר האחרונותמלחמת עסקהעולם השנייה, התמסר, בין השאר, בעריכתלעריכת [[ספרי יזכור]] לקהילות שהושמדו ב{{ה|שואה}}בשואה (ראה להלן).
היה נשוי לרות לבית ירוזלימסקי, ואב לשלושה: אמנון-ישראל, תמר-דבורה ואבשלום-משה.
בנו הצעיר אבשלום נפל בשנת 1970 במלחמת ההתשה.
 
נפטר ב[[תל אביב]] ב[[א' בטבת]] [[תשכ"א]], בגיל 48. נקברונטמן ב[[בית העלמין קריית שאול]].
==כתביו==
 
היה נשוי לרות לבית ירוזלימסקי, ואב לשלושה: אמנון-ישראל, תמר-דבורה ואבשלום-משה. בנו הצעיר אבשלום נפל בשנת 1970 במלחמת ההתשה.
 
בשנת החמישים למותו, הונצח שמו ברחוב בהוד השרון, ברובע הסופרים העבריים.
 
==ספריו==
* '''עלים טרופים ברוח: ספורים וציורים''', תל אביב: [[עם עובד]], תשי"ב.
* '''אהבה בצל הצלב: ספורים''',‫ תל אביב: עין, תשי"ג.{{הערה|ראו {{דבר|נתן גורן|ספר ההתפעמות|1953/09/04|00309}}.}}
שורה 33 ⟵ 34:
* '''בת המושבה: רומן ארץ ישראלי'''; הציורים: [[יחיאל קריזה]], תל אביב: אל"ף, תשי"ח.
* '''אשכולות: אלבום דמויות וטפוסים'''; רשומים: [[אבא פניכל]],‫ תל אביב: אל"ף, תשי"ט.
* '''אדרת אליהו: סיפור היסטורי '''(על צאצאי ותלמידי הגאון מוילנה ופעלם בבניין ויישוב ארץ-ישראל), תל אביב: אל"ף, תשכ"ד - 1964.
* '''דיוקנאות''', ירושלים: מ’ ניומן, תשכ"ז.{{הערה|ראו: {{דבר|אברהם ריבלין|דיוקנאות|1967/04/14|00801}}.}}
* "'''שבע חופות'''" - אסופת נובלות בעזבונו - עתה בעריכה לקראת פרסום. ‬
'''חיבורים'''
חוברות:
* "'''מסכת גבורה ליום ההגנה – י"א באדר'''", תל אביב: שרות התרבות של צבא הגנה לישראל, תש"ט. (חוברת)
* "'''א בריוו צו א יידישן קאמוניסט'''" (מכתב לקומוניסט יהודי), פועלי ציון התאחדות בצרפת תש"י 1949.
* "'''במעגל העזרה ההדדית'''", עשור למשען (1945-1935), מועצת פועלי חיפה שבט תש"ו - 1946.
* "'''הדרך למדינה ודרכנו במדינה'''", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל ת"א תש"ט - 1948.
* "'''ההתיישבות העובדת'''", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל, אלול תש"ט - ספטמבר 1948.
שורה 65 ⟵ 66:
* דוד ליור, '''עיר המתים: השמדת היהודים באזור זגלמביה'''; תירגם מכתב-יד א"ש שטיין, תל אביב: [[נ’ טברסקי]], תש"ו.
* מנדל מאן, '''בשערי מוסקבה'''; תרגם מכת"י ביידיש א"ש שטיין,‫ תל אביב: עיינות, תשט"ז. ‬(תיאור מאורעות שנת 1941)
* [[תיאודור הרצל]], '''כתבי הרצל בעשרה כרכים'''; תורגםתירגם בידי: [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]]מגרמנית, [[דבכרך קמחי]],ה': [[יהושע רדלר-פלדמן]]סיפורים, אברהםסיפוריפ שמואל שטייןפילוסופיים, [[מאירבתמורות שלי]]הזמן, [[משהעל שרף]]ילדים, [[מנחם זלמן ולפובסקי]], [[בן-ציון ידידיה]], [[יהושע השל יבין]], [[חיים איזק]], [[שמשון מלצר]], [[דב סדן]],אגדות. ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ך–תשכ"א. בכרך 5 של כל כתבי הרצל (הנ"ל) תרגם א.ש. שטיין את הפרק "סיפורים פילוסופיים", ואת פרק הסיפורים "בתמורות הזמן".
* '''הארי ס. טרומן - זכרונות''' - בתרגום א.ש. שטיין, ש. גלאי, ד. סיון, אל. קרמר. תל אביב - 1955.
* מתוך כתבי ד. ב. בורוכוב.