אברהם שמואל שטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בעריכתו: ראדום (עיר) |
|||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ביאליסטוק]],
שטיין יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת היידלברג]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] ואחר כך השתלם ב"מכון למדעי היהדות" ב[[ברלין]]. הוא התעמק בחקר [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה של העם היהודי]], ונמשך לדמויות של האישים המשיחיים השונים. כבר אז החליט לכתוב
במות ד"ר [[משה ביילינסון]], מחשובי העתונאים ב"דבר", פנה העורך [[ברל כצנלסון]] אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה שטיין לארץ ישראל]]. הוא היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]"; עובד [[תנועת המושבים]] ועורך בטאונה "תלמים"; עורך בטאון [[ההגנה]] "[[מערכות]]" והקובץ "הנוטר העברי"; משתתף קבוע ב"[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" ובכתבי-עת עבריים רבים. פרסם גם מאמרים בעתונות ה[[יידיש]] בתפוצות ובארץ: "יידישע צייטונג", "פארווערטס", "צוקונפט", "הדואר", מעקסיקאנער שריפטן, די גאלדענע קייט, נייע ישראל צייטונג, לעצטע נייעס, פאלק או ציון, דער מאמענט, עטיודן, ראדיא, אונזער שטימע, פרובלמות, יידיש פאסט, ליטערארישע בלעטער ועוד. ▼
בנוסף לעבודתו ב"דבר", היה שטיין מייסד ועורך הבטאון "'''ים"''' (בטאון 'החבל הימי לישראל'); עורך "'''תלמים"''' בטאון תנועת המושבים; עורך '''מערכות פועלי ת"א-יפו, '''של מועצת הפועלים, 1957''' '''(עורך נוסף: ל. קופרשטיין); מייסד ועורך '''הד הדפוס''' (ביטאון הסתדרות פועלי הדפוס); ומשתתף קבוע ב'''הפועל הצעיר, במילה, הצופה, עתידות '''וכתבי-עת עבריים נוספים.
▲במות ד"ר [[משה ביילינסון]], מחשובי העתונאים ב"דבר", פנה [[ברל כצנלסון]] אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו לעלות ארצה ולהיצטרף לעיתון. בעזרת האוניברסיטה העברית הנפיקו הבריטים [[סרטיפיקט]] לשטיין והוא הגיע ארצה והצטרף ל"דבר".
▲עורך העיתון האידי "'''אונזער ווארט"''' בשנים 1951-1949- בשליחות האיחוד העולמי 'פועלי ציון-התאחדות' באירופה.
▲
בשנותיו האחרונות עסק, בין השאר, בעריכת [[ספרי יזכור]] לקהילות שהושמדו ב{{ה|שואה}} (ראה להלן).▼
במקביל לעבודתו העיתונאית, היה שטיין אמן הסיפור היפה. מפרי עטו ראו אור 10 ספרים.
נפטר ב[[תל אביב]] ב[[א' בטבת]] [[תשכ"א]], בגיל 48. נקבר ב[[בית העלמין קריית שאול]].▼
▲
היה נשוי לרות לבית ירוזלימסקי, ואב לשלושה: אמנון-ישראל, תמר-דבורה ואבשלום-משה.▼
▲היה נשוי לרות לבית ירוזלימסקי, ואב לשלושה: אמנון-ישראל, תמר-דבורה ואבשלום-משה. בנו הצעיר אבשלום נפל בשנת 1970 במלחמת ההתשה.
בשנת החמישים למותו, הונצח שמו ברחוב בהוד השרון, ברובע הסופרים העבריים.
==ספריו==
* '''עלים טרופים ברוח: ספורים וציורים''', תל אביב: [[עם עובד]], תשי"ב.
* '''אהבה בצל הצלב: ספורים''', תל אביב: עין, תשי"ג.{{הערה|ראו {{דבר|נתן גורן|ספר ההתפעמות|1953/09/04|00309}}.}}
שורה 33 ⟵ 34:
* '''בת המושבה: רומן ארץ ישראלי'''; הציורים: [[יחיאל קריזה]], תל אביב: אל"ף, תשי"ח.
* '''אשכולות: אלבום דמויות וטפוסים'''; רשומים: [[אבא פניכל]], תל אביב: אל"ף, תשי"ט.
* '''אדרת אליהו: סיפור היסטורי '''(על צאצאי ותלמידי הגאון מוילנה ופעלם בבניין ויישוב ארץ-ישראל), תל אביב: אל"ף, תשכ"ד - 1964.
* '''דיוקנאות''', ירושלים: מ’ ניומן, תשכ"ז.{{הערה|ראו: {{דבר|אברהם ריבלין|דיוקנאות|1967/04/14|00801}}.}}
* "'''שבע חופות'''" - אסופת נובלות בעזבונו - עתה בעריכה לקראת פרסום.
'''חיבורים'''
* "'''מסכת גבורה ליום ההגנה – י"א באדר'''", תל אביב: שרות התרבות של צבא הגנה לישראל, תש"ט.
* "'''א בריוו צו א יידישן קאמוניסט'''" (מכתב לקומוניסט יהודי), פועלי ציון התאחדות בצרפת תש"י 1949.
* "'''במעגל העזרה ההדדית'''", עשור למשען (1945-1935), מועצת פועלי חיפה שבט תש"ו - 1946.
* "'''הדרך למדינה ודרכנו במדינה'''", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל ת"א תש"ט - 1948.
* "'''ההתיישבות העובדת'''", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל, אלול תש"ט - ספטמבר 1948.
שורה 65 ⟵ 66:
* דוד ליור, '''עיר המתים: השמדת היהודים באזור זגלמביה'''; תירגם מכתב-יד א"ש שטיין, תל אביב: [[נ’ טברסקי]], תש"ו.
* מנדל מאן, '''בשערי מוסקבה'''; תרגם מכת"י ביידיש א"ש שטיין, תל אביב: עיינות, תשט"ז. (תיאור מאורעות שנת 1941)
* [[תיאודור הרצל]], '''כתבי הרצל בעשרה כרכים''';
* '''הארי ס. טרומן - זכרונות''' - בתרגום א.ש. שטיין, ש. גלאי, ד. סיון, אל. קרמר. תל אביב - 1955.
* מתוך כתבי ד. ב. בורוכוב.
| |||