הבדלים בין גרסאות בדף "בית העולים"

נוספו 895 בתים ,  לפני 7 שנים
(תקציר העריכה הוסתר)
מ (שוחזר מעריכות של 84.228.13.17 (שיחה) לעריכה האחרונה של 87.68.52.140)
(תקציר העריכה הוסתר)
[[קובץ:יפו-יפת 34-בית החלוץ 27.5.12.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית העולים (2012)]]
[[קובץ:שלט הסבר על "בית החלוץ" ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לוח זיכרון]] שהציבה במקום בידי [[המועצה לשימור אתרים]]]]
'''בית העולים''' או '''בית החלוץ''' הוא כינויו של בית דו-קומתי ב[[רחוב יפת]] 34 ב[[יפו]] (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון [[עולים חדשים]] בימים הראשונים לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתם לארץ ישראל]] בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] וראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל (תקופת [[העלייה השלישית]]).
 
המבנה נשכר ב-[[1918]] על ידי [[ועד הצירים]], ונוהל בידי יהודה ודֻבה צ'רקסקי. מיקומו, בין שכונת [[עג'מי]] ללבין [[יפו העתיקה]], נבחר בשל קרבתו ל[[נמל יפו]], ממנו הגיעו העולים.
 
ב-[[1 במאי]] [[1921]] תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של [[יהודים]] ביפו,. התקפהההתקפה שסימנהסימנה את פרוץ [[פרעות תרפ"א|מאורעות תרפ"א]]. הפורעים הגיעו לבית העולים שסימלאשר סימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע ה[[משטרה]], אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום קצין [[המנדט הבריטי|בריטי]] שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח.
 
אירועי בית העולים מתוארים בספריםבספרי היסטוריה, כמו גם ביצירות ספרותיות, כגון "עד הסוף" מאת [[משה שמיר]], ו"הנדר" מאת [[משה גרנות]], חתנו של משה צ'רקסקי, שכנערשהיה נער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.
 
==בתי עולים יורשים==
לאחר המאורעות ננטש בית העולים, ובית חדש הוקם בקצהו הדרומי של [[רחוב אלנבי]]. מהבית החדש נגזר שמו של [[רחוב העלייה]], המשכו של רחוב אלנבי.
 
לאחר מאורעות תרפ"א ננטש בית החלוץ, ובית פרדס נשכר מהנכבד הערבי שייח עלי על מתחם בן ששה דונם לצד דרך עפר שזכתה להתכנות "המשך [[רחוב אלנבי]]", דרך בקצהו הדרומי של הרחוב שהובילה אל גרעין הכפר המצרי [[אבו כביר]]. לימים, נקרא "המשך [[רחוב אלנבי]]", [[רחוב העלייה]], נגזרת מיעודו של "בית העולים". בית העולים ברחוב העליה ננטש בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] לטובת בית העולים בצפונה של תל אביב, כיום משכנו של [[הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב]].
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://shezaf.net/zope/home/he/2/1182096099/1182102852/#a039 המבנה באתרו של צור שיזף]
* {{הארץ|דליה קרפל|סיכול לא ממוקד|1090107|5 ביוני 2009}}: על פרשת רצח הקצין תופיק ביי
* [[שמואל גילר]], "סיפורו של יום אחד במאי", חדשות בן עזר,גיליון 733 [http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00733.php חדשות בן עזר, גיליון 733]
{{יפו העתיקה}}
 
משתמש אלמוני