ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ארגון מחדש של פסקת הפתיחה (ר' דף השיחה) |
←תקופת האבן: הרחבה - התקופה הניאוליתית |
||
שורה 7:
==תקופת האבן==
חפירות ארכאולוגיות שנערכו החל מ[[המאה ה-20]] - הן באתרים הנמצאים כיום בתחום ה[[עיריית ירושלים|מוניציפלי]] של ירושלים, והן מעבר לגבולות העיר המודרנית, העלו ממצאים המעידים על פעילות אנושית מ[[תקופת האבן הקדומה]]. הממצאים כוללים בעיקר כלי
בחפירות שנערכו בשנת [[1933]] ולאחר מכן בשנת [[1962]] באזור [[עמק רפאים]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] נחשפו כלים מתקופת האבן, השייכים ככל הנראה לשבטים נוודים<ref>Edward Lipiński. Itineraria Phoenicia. Peeters Publishers, 2004/ page 493</ref>.סדרת חפירות שנערכה לאורך התוואי של [[נחל רפאים]] החל מחפירה שנערכה בשנת [[2006]]
<ref> [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=793&mag_id=114 חדשות ארכאולוגיות גיליון 120]</ref>
ב[[רמת רחל]] וחפירות נוספות שנערכו בשנת [[2010]] ב[[עמק רפאים]] שבירושלים
שורה 18 ⟵ 16:
באתר רמת רחל שהיקפו נרחב ביותר נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור ונאספו 4073 פרטים שונים מהם 1973 מסותתים. עיקר הממצאים הם של פסולת ושבבים שנותרו לאחר סיתות כלי הצור אך גם נמצאו מספר כלים מוגמרים אותם מגדירים החוקרים כ"נדירים מאד" ופריטים נוספים ועליהם סימני [[פיח]] המעידים על שימוש באש באתר. כלי הצור - 106 במספר ובהם מקרצפים עם קצה עגול, פריטים שנוצרו בשבירה ובהם פריטים עם להב כפול, נקרים, מקדחים ולהבים. החוקרים משערים כי האתר שימש כמפעל סיתות לכלי [[צור (סלע)|אבן צור]]. עוד במהלך סקירת ממצאי החפירה הגיעו החופרים למסקנה כי כלי צור שנמצאו ברמת רחל דומים מאד לכלי הצור שנמצאו באזור עמק רפאים בירושלים בשנת 1962. חיזוק לכך נמצא בחפירות שנערכו בשנת 2010 בסמוך ל[[מסילת הרכבת לירושלים]] במקום בו אמורה לקום טיילת. בתוך שכבה עבה של אדמת סחף ובה אבני צור נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור והרבה אבני יד בגדלים שונים - הזהים לכלים מרמת רחל. בראיון שנתן ד"ר עומרי ברזילי מ[[רשות העתיקות]] לעיתון [[הארץ]] <ref>{{הארץ|ניר חסון|הצוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות|1168496|12 במאי 2010}} </ref> הוא מספר כי הצור שחלקו עובד באזור רמת רחל נסחף במורד ערוץ הנחל לאזור הידוע היום כעמק רפאים ואף מערבה, מסקנה מתבקשת מכך היא שכמות הגשמים וזרימת מי הנגר בתקופת האבן התחתונה הייתה עזה ביותר, הזרם היה חזק מספיק להניע ולסחוף אבנים גדולות יחסית למרחקים ניכרים. ד"ר ברזילי מתאר את קבוצת ההומינינים על רקע הרי ירושלים שהיו מכוסים בצמחיה צפופה ששימשה מרחב מחיה לחיות רבות ובהן חיות טרף - [[פיל|פילים]] ו[[אריה|אריות]]. קבוצת הציידים-לקטים נדדו בחיפוש של מחסה ומזון במסלול קבוע ובו גם מפעל הסיתות לכלים ששימשו לצייד ולעיבוד בשר הציד.
ב[[הרי ירושלים]] נחשפו שני כפרים מ[[תקופת האבן החדשה]]. אחד מיישובים אלו נחשף באתר [[אבו גוש (אתר ארכאולוגי)|אבו גוש]] והאתר השני נחשף ב[[מוצא (אתר ארכאולוגי)|מוצא]]. ביישובים אלה נתגלו בתים עם רצפות טיח, קבורה של [[שור הבר]], עצמות [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] ומגוון רב של ממצאים מ[[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל|התקופה הנאוליתית הקדם קראמית ב']], כ-9000 שנים [[לפני זמננו]] {{הערה|[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=169&mag_id=110 דו"ח ראשוני על החפירה באתר הנאוליתי במוצא ([[חדשות ארכיאולוגיות]])]}}.
==התקופה הכלקוליתית==
| |||