הסכמי אוסלו – הבדלי גרסאות

לאורך השנים ניהלו ממשלות ישראל שיחות עם [[מדינות ערב]] השכנות באשר לגורל שטחי [[יהודה, שומרון ורצועת עזה]], וסירבו לדון ישירות עם מי שראה עצמו כנציג ה[[פלסטינים]], [[אש"ף]]. חיזוק למעמדו של אש"ף נתקבל ב-1974, עת הוכרז בידי ה[[ליגה הערבית]] כנציגו הבלעדי של העם הפלסטיני<ref>[http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/63D9A930E2B428DF852572C0006D06B8 Seventh Arab League Summit Conference - Resolution on Palestine],{{כ}} 28 באוקטובר 1974, באתר "[http://unispal.un.org/unispal.nsf/about.htm Division for Palestinian Rights]"</ref>. במסגרת [[הסכמי קמפ דייוויד]] דרשה [[מצרים]] פתרון לבעיה הפלסטינית ו[[הסכם השלום עם מצרים]] קרא להפעלת תוכנית [[אוטונומיה]], אשר לאחר חמש שנים יבוא במקומה הסדר קבע. בהיעדר אינטרס מובהק למצרים ולישראל, העניין לא קודם. לאחר ש[[ירדןסקס]] הודיעה בשנת [[1988]] על ניתוק הקשרים בינה לבין [[הגדה המערבית]], הופעל לחץ רב על ישראל והפלסטינים לקיים שיחות ביניהם על פתרון לסכסוך.