היסטוריה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי תיאור של תקופת הברונזה המוקדמת שהיה חסר. הוספתי סימוכין כהערת שוליים לתיאור זה.
שורה 29:
==תקופת הברונזה (1200-3300 לפנה"ס)==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כנען]], [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]]}}
תקופת הברונזה המוקדמת נחלקת ל 3 או 4 תתי תקופות, כאלף שנים עד 2300 לפנה"ס שבהן ישבו בארץ ישראל מקומיים, נוודים ונוודים למחצה. בהשפעת מסופוטמיה ומצרים, קמו בישראל ערים קטנות בין 2 דונם ל 200 דונם ויותר באזורי ההר, השפלה והעמקים. בערים אלו התקיימה חברה מרובדת על פי הממצאים הארכאולוגיים. בניגוד לערי המזרח הקדום, בישראל לא התפתח כתב ונראה כי טרם הגיע אליה. סביב לערים היו כפרים וחוות אשר קיימו קשר עם העיר שסיפקה להם שוק למכירת תוצרתם החקלאית, צרכים חומרים ורוחניים והגנה. תושבי הכפרים והחוות שסביב הערים התפרנסו מחקלאות דגנים, עצי פרי, זיתים וגפן. תושבי הערים היו מומחים מקצועית ובהם חרשי נחושת וקדרים. בסוף האלף השלישי לפנה"ס, ערים אלו ננטשות מסיבה שאינה הובהרה עד כה<ref>מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא, האוניברסיטה הפתוחה 1989, 13-65.</ref>.
 
ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה|תקופת הברונזה הבינימית]] בסוף האלף השלישי לפני הספירה אוכלוסיית ישראל הייתה נוודית. [[רועה צאן|רועי צאן]] שהשקיעו מעט ב[[בית מגורים|בתים]] והרבה מאוד ב[[קבר]]ים ותרבותם איננה ידועה. בראשית האלף השני לפני הספירה, ב[[תקופת הברונזה התיכונה]] החלה מגמת עיור במערך ישובי מפותח ובהם אף יישובים מבוצרים דוגמת בית אל, גבעון, ירושלים ובית צור. עד המאה ה-12 לפני הספירה סוף [[תקופת הברונזה המאוחרת]] (קרויה לעתים גם "התקופה הכנענית") גרו בשטחי ארץ ישראל [[כנען|כנענים]] בעלי תרבות [[פגניות|פגנית]], שעסקו בגידול עצי פרי, צאן ובקר, דיג, חיטה ושעורה. בנוסף, על שפת הים היו מפעלי זכוכית ומצבעות ארגמן.