ראי רחוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
אין תקציר עריכה
שורה 26:
 
==רקע==
את שם הספר -'''ראי רחוק''' בחרה טוכמן כדי לבטא את הדמיון הקיים לדעתה בין התקופה ההיא לבין ימינו- [[המאה ה-20]]. בהקדמתה לספר היא כותבת: {{ציטוט|כיום, לאחר ההתנסויות במוראות המאה ה-20, יש לנו תחושות אחווה לתקופה מבולבלת זו, שתפיסותיה וכלליה התמוטטו תחת לחץ המאורעות האלימים והשליליים. אנו מזהים בכאב חריף את סימניה של "תקופת סבל כשאין תחושה של עתיד בטוח". {{הערה|ראי רחוק, עמוד 14.}}}}
לאורך הספר, טוכמן משתמשת רבות בחיבוריהם של בני התקופה בהם [[כרוניקה|כרוניקות]], שירים, ספרי נימוסין והדרכות לבני האצילים ואף ספרי בישול. במיוחד היא מרבה לצטט את ההיסטוריון בן התקופה- [[ז'אן פרואסאר]].
 
==תוכן הספר==
טוכמן סוקרת מספר רב של מלחמות, מאבקים ואסונות שפקדו את מערב אירופה במהלך המאה, בהם [[מלחמת מאה השנים]], [[הדבר השחור]] וה[[אנטישמיות בימי המוות השחור|התפרצויות האנטישמיות שבאו בעקבותיו]], "[[אפיפיורות אביניון|גלות האפיפיור]]", מסעי ביזה שערכו קבוצות של שכירי חרב, [[מרד הז'אקרי]] ו[[מרד האיכרים האנגלי]], המאבקים שהובילו לעצמאותה של [[הקונפדרציה השווייצרית הישנה|שוויץ]] וכן כיבושי [[האימפריה העותמנית]] באירופה. עם זאת, טוכמן לא מסתפקת בתיאורם של אירועים פוליטיים ודתיים בלבד והיא מנסה להביא תמונת מצב מקיפה ועמוקה של יותר של [[היסטוריה חברתית|החיים החברתיים]]. היא מתארת את חייהם של האנשים משכבות החברה השונות- [[אצולה|אצילים]], [[אביר|אבירים]], אנשי דת ואיכרים ואת הפערים ביניהם. היא בוחנת את יחסם של אנשי החברה הגבוהה אל האיכרים, את מעמד הנשים, את צורות הלבוש והוראות הנימוסים השונות. בנוסף, היא מתייחסת ל"[[עידן הקרח הקטן]]"- שינוי באקלים שהחל באותה תקופה והפחית את הטמפרטורה הממוצעת של אירופה עד [[המאה ה-19]].
 
בנוסף לכל אלה, טוכמן מנסה לחדור אף אל מחשבותיהם ותחושותיהם הפנימיות של בני התקופה. היא מתראת בפרוטרוט את חדירתה של הדת והאמונה הנוצרית אל כל רובדי החיים, את החשיבות הרבה שיוחסה ל[[אסטרולוגיה]] ואת השינויים שחלו ביחס למוות. לאורך כל הספר ישנה התייחסות נרחבת לתיאולוגיה ולאמונות הרווחות, לרפואה ולמיומנויותיהם של הרופאים, ל[[ספרות#ספרות ימי הביניים|ספרות]], לכלכלה ולאמצעי הלחימה. כמו כן היא מתארת את יחסם של סופרים ומשוררים אל התקופה בה הם חיים כשהם משווים אותה אל תקופות שקדמו להם, ומראה כי רבים מהם חיו בתודעה של תקופת שפל ואף האמינו כי העולם מתקרב אל קיצו.