מחלה פסיכוסומטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 3:
פסיכוסומטיה מבוססת על ההנחה כי ישנה השפעת גומלין בין ה[[גוף]] ל[[נפש]]. מחלות הפורצות בעקבות מצבי עקה (לחץ) או שהסימפטומים שלהן מחמירים בעקבות מצבים אלו, הן מחלות פסיכוסומטיות. ההשפעה יכולה להיות גם לכיוון המיטיב, ועם הגעת אהבה ושלווה לחייו של אדם, מצבו הבריאותי ישתפר ומחלות כרוניות עשויות להרפא או להיחלש.
 
לדוגמה, אנשים הסובלים מ[[חרדה]] נוטים לסבול מהפרעות [[נשימה]] (ביניהן [[אסטמה]]), ואנשים בעלי אישיות מ[[טיפוס A]] {{הערה|http://en.wikipedia.org/wiki/Type_A_and_Type_B_personality_theory}} נוטים לסבול מ[[לחץ דם גבוה]] ומגוון מחלות המושפעות מכך. [[אלרגיה|אלרגיות]] ו[[דהנת|סבוראה]] משתנות בחומרתן בהתאם למצבו הנפשי של האדם.
היום מקובל יותר לדבר על הפרעות פסיכופיזיולוגיות ועל [[טיפול פסיכופיזיולוגי]]. ההתמקדות היא בתחום המחלות או ההפרעות הנכללות תחת השם הרחב יותר Stress-Related Disorder. מדובר בסדרה רחבה של הפרעות המתעוררות או מתחזקות בתנאים של לחץ. ההפעלה הסימפטטית המוגברת הוכחה כמרכיב מרכזי בתופעות אלו. בין ההפרעות הרלוונטיות נזכיר את הבאות: יתר לחץ דם, כאב כרוני, כאבי ראש, [[תסמונת המעי הרגיז]], [[אינסומניה]], אסטמה, קוליטיס אולצרוסה, כרון, [[כיב]], מחלות אוטואימוניות, [[אקזמה]], דרמטיטיס אטופית, הלופציה אראטה ועוד. תופעות אלו משיקות להפרעות המסווגות כפסיכיאטריות כגון [[הפרעת סומטיזציה]] ו[[היפוכונדריה]]. להפרעות אלו ניתן להוסיף את אכילת היתר והעישון שהם ללא ספק התנהגויות הקשורות בלחץ ומהוות בעצמן גורם סיכון מרכזי. במקרים כאלו ברור לרופא כי יש עדיפות לטיפול שיאפשר וויסות של עוררות היתר האוטונומית ושינוי אורח החיים. השימוש בכדורי הרגעה למיניהם או ב- [[SSRI]] הוא נפוץ אך אינו מומלץ. הפנייה לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי מרתיעה לעתים, ודורשת בדרך כלל סדרה לא קצרה של טיפולים. יש הממליצים על טיפול [[ביופידבק]] במקרים כאלו.