אוטונומיה – הבדלי גרסאות

בשימוש העממי מבטא המונח בדרך כלל שאיפה ל[[חירות]] בתחום מסוים של החיים. שימוש זה מטשטש את ההבחנה שתבעו פילוסופים בין 'אוטונומיה אישית', ל'אוטונומיה מוסרית' ו'אוטונומיה פוליטית'. "אוטונומיה מוסרית, ששורשי הדיון בה מיוחסים בדרך כלל ל[[עמנואל קאנט]], היא היכולת של הפרט להתלבט ולבחור לעצמו את חוקי המוסר המנחים אותו, במקום להיענות ללא שיקול דעת לתכתיבים חיצוניים; אוטונומיה אישית היא יכולתו של פרט לקבל החלטות לגבי עצמו ולנתב את פעילותו (הגדרה זו אינה מתייחסת בדרך כלל להיבטים או תכנים מוסריים); ואוטונומיה פוליטית היא מצב בו החלטותיו של הפרט מכובדות, מוערכות ונענות במסגרת הקשר פוליטי." <ref>ראו, {{הערה|1=Jane Dryden, [http://www.iep.utm.edu/autonomy/ ''Autonomy: Overview''], Mount Allison University, באתר IEP</ref>}} בהקשרים מדיניים משמש המושג אוטונומיה להגדרת מצב בו ל[[אוכלוסייה]] מוגדרת (אם מבחינה טריטוריאלית או זהותית) מוענקת ריבונות עצמית מוגבלת. לרוב מדובר בממשל עצמי האחראי לניהול ענייני הפנים (כולל חקיקת [[חוק]]ים), כאשר בכל הנוגע לענייני חוץ, ביטחון, מסחר וקשרי חוץ, הישות האוטונומית כפופה לחלוטין לשלטון המרכזי; לעתים מדובר בריבונות רחבה או צרה יותר (למשל, אוטונומיה תרבותית).

אוטונומיה מלאה היא בדרך-כלל דרישת קדם ל[[עצמאות]] מדינית, אולם אוטונומיה לא תמיד מובילה לעצמאות. <!-- באוטונומיה קשרי הפנים מנוהלים על ידי התושבים של המתחם האוטונומי אך אין להם רשות לנהל קשרי חוץ.