הבדלים בין גרסאות בדף "סירמיונה"

נוספו 252 בתים ,  לפני 7 שנים
ק"פ
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} סירמיונה (באיטלקית: Sirmione ) היא עיר השוכנת לחופו הדרומי של אגם גרדה, מחוז ברשיה, ב...")
 
(ק"פ)
{{בעבודה}}
'''סירמיונה''' (באיטלקיתב[[איטלקית]]: '''Sirmione ''') היא עיר השוכנת לחופו הדרומי של [[אגם גרדה]], מחוז ברשיה, בצפון [[איטליה]]. חלקה ההיסטורי של העיר ממוקם על לשון[[חצי יבשהאי]] צרהצר המוקפתהמוקף במימי האגם.
 
==היסטוריה==
העדויות המוקדמות ביותר לנוכחותם של מתישביםמתיישבים באיזור הם מלפני 7-8 אלפי שנים. שרידים של [[בתי כלונסאות]] אשר שימשו את מתישבי האיזור הם מן האלף [[2000 לפנה"ס|השני]] ו[[3000 והשלישילפנה"ס|השלישי]] לפני הספירה. החל מן [[המאה הראשונה]] לפני הספירה הפך האיזור הדרומי של אגם גרדה הכולל את סירמיונה לאתר [[נופש]] מועדף על משפחות עשירות מוורונהמ[[וורונה]] שהיתה אז העיר הרומית החשובה בצפון מזרח איטליה של ימינו. המשורר [[קטולוס]] הילל את יופיה של העיר ואף החזיק בבית נופשקייט באיזור.
 
בשלהי העידן הרומי, המאות[[המאה ה4הרביעית]] וה-5ו[[המאה החמישית|החמישית]] לספירה, הפכה העיר לנקודה מבוצרת לצורך הגנה על חופו הדרומי של האגם, וההתיישבות במקום המשיכה גם לאחר הכיבוש הלומברדיה[[לומברדיה|לומברדי]] של צפון איטליה. בשנותיה האחרונות של [[ממלכת לומברדיה]] שימשה העיר כמרכז שיפוטי הכפופה ישירות למלך. אישתו של דסידריו (Desiderio ), השליט האחרון של ממלכת לומברדיה יסדה בעיר [[מנזר]] וכנסיהו[[כנסיה]].
סביב שנת 1000 לספירה היתה סירמיונה במעמד של עיר חופשית. העיר נכבשה במאה ה-13 על ידי בני משפחת סקליארי (Scaligeri) שליטי ורונה, ומאסימו דלה סקאלה (Mastino della Scala), בנה בה ככל הנראה את הטירה.
 
ובין היתר היא שימשה מקלט למתנגדי הכנסיה בצפון איטליה
סביב שנת [[1000]] לספירה היתה סירמיונה במעמד של עיר חופשית. העיר נכבשה במאהב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] על ידי בני משפחת סקליארי (Scaligeri) שליטי ורונהוורונה, ומאסימו דלה סקאלה (Mastino della Scala), בנה בה ככל הנראה את הטירה שבקצה לשון היבשה. בתקופה זו שימשה העיר בין היתר כמקום מקלט למתנגדי הכנסיה בצפון איטליה.
 
בין השנים 1405 ועד 1797 היו העיר סירמיונה וסביבתה תחת שליטה של הרפובליקה של ונציה, ולאחר מכן עברה לשליטת האימפריה ההבסבורגית
העיר והמבצר שימשו לצרכים צבאיים עד המאה ה-16 אך חיל המשמר נשאר מוצב בה עד למאה ה-19.