הבדלים בין גרסאות בדף "אקרוסטיכון במקרא"

מ
(←‏מקורות: בוויקיפדיה העברית לא מציינים "מקורות", אלא "קישורים חיצוניים" ו"לקריאה נוספת" (הראשון רלוונטי במקרה הזה))
[[אכדית|באכדית]] נמצאו שבעה אקרוסטיכונים היוצרים שמות או משפטים הנוגעים ליצירה או למחברה. האקרוסטיכון ה[[בבל]]י המוכר ביותר נמצא ביצירה "התיאודיציה הבבלית", המתוארכת ל-[[המאה ה-10 לפנה"ס|1000 לפנה"ס]] בקירוב וכתובה באכדית{{הערה| Soll, “Acrostic”, the Anchor Bible Dictionary.}}. בשיר 27 בתים, היוצרים אקרוסטיכון בו נזכרים שמו ותאריו של מחבר היצירה{{הערה| . יצירה זו יוצרת את המשפט: "אנוכי סגיל כינם אוביב הכוהן המשביע מברך אל ומלך". ראה שפרה וקליין, "בימים הרחוקים ההם", ע"מ 564-565.}}. ההבדל העיקרי בין האקרוסטיכונים הכתובים אכדית לאלו שבמקרא הוא שהם נושאים מסר מילולי בעל משמעות, ואילו מרבית האקרוסטיכונים במקרא בנויים על פי סדר ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]] ואינם יוצרים מילים או משפטים{{הערה| Brug, “Near Eastern Acrostics and Biblical Acrostics Biblical Acrostics and Their Relationship to Other Ancient Near Eastern Acrostics”, NEH Seminar: The Bible and Near Eastern Literature, Yale 1987, p. 5-6.}}. הבדל נוסף נובע מאופיו של הכתב האכדי. ה[[כתב יתדות|כתב האכדי]] מורכב מסימנים המסמלים הברות שלמות, בעוד שהכתב העברי הוא אלפביתי. קיים קושי בפענוח האקרוסטיכונים באכדית הנובע מכך שאותו הסימן יכול לסמל מספר הברות שונות. כך בחלק מהאקרוסטיכונים האכדיים סימן נקרא כהברה אחת בתוך השיר, וכהברה שונה לחלוטין במסר האקרוסטיכון{{הערה|Brug, p. 5.}}.
 
באוצר השירה [[אוגריתית|האוגריתית]] לא ידועים לנו אקרוסטיכונים של ממש, אולם ישנם טקסטים המכילים רצף של מספר שורות הפותחות כולן במילה או הברה זהה. כמה חוקרים ביקשו לראות בטקסטים אלה "קווזי-אקרוסטיכונים" (מעין אקרוסטיכונים) {{הערה| Watson, “Quasi – Acrostics in Uguritic Poetry”, UFT 12, pp. 445-447.}}. ואולם, במקרים אלה לא מתקבל צירוף בעל משמעות כלשהי, ולכן קשה לראות הקבלה כלשהי בין "קווזי אקרוסטיכונים" אלה לאקרוסטיכון המקראי{{הערה| Brug, p. 4.}}.
 
[[מצרית קדומה|במצרית]] נמצאו מספר שירים שעושים שימוש בתחבולה ספרותית הדומה במידת מה לאקרוסטיכון. אחד מן השירים הללו נקרא "המנון ל[[אמון (אל)|אמון]]" והוא חובר ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף השני לפנה"ס]]. במזמור זה, המילה הראשונה בכל בית היא בעלת צליל הדומה למספרו של הבית. אמצעי ספרותי זה מזכיר במידה מסוימת את רעיון האקרוסטיכון האלפביתי שמופיע במקרא, שכן בשני המקרים פתיחת הבית מבטאת את מספרו בשיר{{הערה| Brug, pp. 6-7.}}.