פילוסופיה פוליטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים
שורה 14:
[[אפלטון]], תלמידו של סוקרטס, היה הפילוסוף הראשון שהציג משנה מדינית מסודרת ומקיפה. הוא פרש את משנה זו בספרו [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]]. גישתו של אפלטון שללה לחלוטין את הדמוקרטיה, והמדינה האוטופית שלו דמתה במובנים רבים לחברה [[טוטליטריזם|טוטליטרית]]. [[ברטראנד ראסל]] משער שהריגתו של מורהו האהוב בידי מנגנוני הדמוקרטיה האתונאית היא שהובילה את אפלטון לסלוד מהדמוקרטיה, ולהביט בהערצה בהתנהלותה של [[ספרטה]] השכנה.{{הערה|מתוך [[תולדות הפילוסופיה המערבית (ספר)|תולדות הפילוסופיה המערבית]], בפרק העוסק באפלטון. Russell, Bertrand: A History of Western Philosophy, Simon & Schuster, 1972}}
 
במדינה האידאלית של אפלטון שולט [[מלך-פילוסוף]], שהוא שליט אבסולוטי המנהל את סדר היום של המדינה. הסיבה להכתרת הפילוסופים למלכים היא שהם אלו שהכי פחות ניתנים להשחתה. אפלטון היה מתנגד נחרץ ל[[נפוטיזם]], [[שחיתות שלטונית]] ו[[עבדות]]. הוא טען שלשליטים אסור שיהיה [[רכוש פרטי]], כדי שלא יתפתו לשחיתות. אפלטון תמך בפירוק ה[[תא משפחתי|תא המשפחתי]], וגידול הילדים הב"בתי ילדים", שם הם יחונכו בהתאם ליעודם העתידי.
 
בנוסף להצגת המדינה האוטופית שלו, הציג אפלטון גם את ארבע שיטות הממשל הקיימות, לפי משנתו, ודירגן מהטובה לגרועה: {{מונחון|טימוקרטיה|שלטון החזקים ואוהבי הכוח. מקביל במקצת לדיקטטורה צבאית}}, [[אוליגרכיה]] (אצל אפלטון-שלטון העשירים על העניים), [[דמוקרטיה]], ו[[טיראניה]].