חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) – הבדלי גרסאות

#שינויים דמוגרפיים וחברתיים: חלק ניכר מהשינויים נבעו מגבור [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר]]. המשטר ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] הממושך ב[[ברית המועצות]] ניתק [[יהודים]] רבים מהמסורת היהודית, ורבים מהם התרגלו לאכול בשר חזיר. רבים מהעולים החדשים כלל לא היו יהודים. העלייה מברית המועצות העלתה, לפיכך, את הביקוש לבשר חזיר. {{ש}}שינוי נוסף חל בתרבות הישראלית, שהפכה [[חילונים|חילונית]] יותר. בהשפעת ה[[גלובליזציה]] נפתחו ב[[שנות ה-90]] [[מסעדה|מסעדות]] גורמה שהציעו בתפריטיהן מוצרים חדשים, ובהם בשר חזיר, והציבור החילוני היה בשל לקבל זאת. בדיון שנערך בכנסת ב-[[1993]] הלין חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] מ[[יהדות התורה]] על קיומן של 130 חנויות המוכרות בשר חזיר ברחבי המדינה‏‏.{{הערה|1=‏[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0001917.html פרוטוקול מליאת הכנסת מיוםמה־19 במאי 19.5.1993]‏}}

תהליכים אלה שעברו על החברה הישראלית חידשו את המאבקים בין דתיים לחילוניים בשאלת בשר החזיר. בבית שמש, שאופיינה בשני סוגי אוכלוסייה קוטביים, שעברו להתגורר בה במהלך שנות ה-90 – [[חרדים]] ו[[עולים חדשים]] – אירעו עימותים אלימים. מנגד, ניכרת התמתנות יחסית בעמדות הפוליטיקאים הדתיים. אם בשנות ה-50 (ולמעשה אף בשנות ה-80) דרשו הדתיים לאסור באופן גורף מכירת בשר חזיר, והסכימו לפשרה, בהנחה שרק ביישובים בודדים, בעלי צביון חילוני מובהק, לא יוטל האיסור, הרי שב-[[1999]] כבר ציין השר [[שלמה בניזרי]] מ[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] כי אינו מתנגד למכירת בשר חזיר, כל עוד הדבר נעשה בפאתי הערים, כלשונו: "אני לא מתנגד שימכרו חזיר. כלומר, לא הייתי רוצה חזיר בארץ, אבל מכיוון שאנחנו מדברים על הדדיות - למה לא? תאכלו חזיר. לא נכנסים לצלחת, אבל בתור יהודי, כאשר אני עובר בשכונה שלי, ויש שם חנויות לממכר חזיר, זה פוגע לי בנשמה, פוגע באורח החיים שלי. אני מבקש ממך: תשמע, אתה יכול למכור את החזיר, נעשה את זה בקצה העיר, באזור התעשייה"‏‏.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0001919.html פרוטוקול מליאת הכנסת מיוםמה־24 בנובמבר 24.11.1999]}}