אברהם סטבסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 12:
[[חיים ארלוזורוב]] היה מראשי [[תנועת העבודה]] וראש [[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]]. בשנת [[1933]] היה מעורב בארגון מנגנון בשם "[[העברה (חברה)|העברה]]", שנועד להציל את רכוש [[יהודי גרמניה]] ולהביאו לארץ ישראל. הדבר גרר ביקורת חריפה מצד החוגים ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיונסטיים]]; ארלוזורוב זכה לכינוי "ערל-זה-רב" ([[לשון נופל על לשון]]), ו"הדיפלומט האדום" שבא למכור את כבוד העם היהודי "בעד בצע כסף להיטלר". המסע נגדו הגיע לשיאו במשפט: "העם היהודי תמיד ידע להעריך כראוי את מוכרי כבוד עמם ותורתם, ידע גם כיום להשיב על הנבלה הזאת הנעשית לעיני השמש ולעיני העולם כולו".
 
ב-[[16 ביוני]] [[1933]] נרצח ארלוזורוב מיריית אקדח בחוף הים בתל אביב. החשד העיקרי ברצח נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, לאור התנגדותם לפעילות ארלוזורוב. כחשודים במעשה נעצרו על ידי [[משטרת המנדט]] סטבסקי ו[[צבי רוזנבלט]], איש התנועה הרוויזיוניסטית אף הוא. כשנה לאחר הרצח הורשע אברהם סטבסקי ברצח ונדון למוות. הוא נמצא אשם על פי [[עדות ראייה]] של סימה, רעייתו של ארלוזורוב, ורוזנבלט זוכה מאשמה. בראש המערכה לזיכויו עמד הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה הראשי של ישראל, שאף ספג ביקורת קשה על פעילותו זאת. בערעור בבית המשפט העליון המנדטורי, שהתקיים ב-20 ביולי 1934, זוכה אף סטבסקי, וזאת על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא בבריטניה עצמה) לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של סימה ארלוזורוב אין בה כדי להרשיע את סטבסקי, מאחר שעדותה לא נתמכה בשום גורם אובייקטיבי שקשר את סטבסקי לרצח.
 
הרוחות בעם לא נרגעו במשך עשרות שנים. מחד, האמינו אנשי תנועת העבודה למפלגותיהם בכך שהמדובר ברצח פוליטי ובאשמת סטבסקי ורוזנבלט, שלדעתם זוכו בגלל פרט משפטי טכני. מאידך, האמינו אנשי המחנה הרוויזיוניסטי למפלגותיהם, שהטלת האשמה על סטבסקי ורוזנבלט הייתה עלילה.