מיילס דייוויס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שם אלבום שנכתב לא נכון
שורה 31:
לאחר שהתפרקה התשיעייה, נסע דייוויס עם פארקר במאי 1949 למסע הופעות ב[[פריז]]. דייוויס, שזו הייתה לו הפעם הראשונה שיצא מארצות הברית, נדהם; האווירה החופשית והנינוחה, שבה היה לכוכב אהוב על קהל לבן, מבלי שהשגיחו בצבע עורו או הִפלו אותו, הייתה בעבורו חוויה מטלטלת. הפתיחות המוזיקלית שהפגין הקהל הצרפתי הצעיר (לא רק כלפי דייוויס אלא כלפי הג'אז האמריקאי בכלל) הייתה בעבורו ניגוד חריף למאבקים בניסיונות הבלתי פוסקים של המבקרים בארצות הברית "לתייג" את המוזיקה ולשים אותה בתוך "תבניות" של [[סוגה מוזיקלית|ז'אנר]] על מנת להתמודד עִמה. דייוויס היה לדמות ידועה ב[[שדרות סן ז'רמן|רחוב סן ז'רמן דה-פרה]], והכיר את [[ז'אן פול סארטר]], [[בוריס ויאן]], [[פאבלו פיקאסו]] ואת ה[[זמר]]ת וה[[שחקן|שחקנית]] הצרפתייה [[ז'ולייט גרקו]], שעִמה פיתח קשר רומנטי.
 
חזרתו לארצות הברית לאחר כחודש, הייתה מכה קשה. ה[[אפליה]] הגואה, ה[[מיתון]] בתעשיית המוזיקה שגרם לסגירת מועדונים והעובדה שחברת "קפיטול" סירבה לחדש את החוזה עמו לאחר גניזת ''Birth of the Cool'', גרמו לו ל[[ייאוש]] כבד ול[[התמכרות]] ל[[הרואין]]. ב-[[1951]] חתם חוזה עם חברת התקליטים "פרסטיג'", אך לא הקליט וכמעט לא הופיע. באוקטובר [[1951]] הקליט שני אלבומים לפרסטיג': ''DigginDig'' ו-''Conception'' (שהיו שיתוף פעולה ראשון עם [[סאני רולינס]]). הוא התגרש מאשתו הראשונה, ומכיוון שלא היה מסוגל לשלם [[מזונות]], הושלך לכלא. כך עברה עליו שנת [[1952]]. ב-[[1953]] החליט להיגמל. הוא נכנס לבית אביו, סגר עצמו לשבועיים בחדר ונגמל מההרואין בבת-אחת (שיטה הידועה כ-[[Cold Turkey]], הגורמת לייסורים קשים ויכולה להסב לנגמל פגיעות [[נוירולוגיה|נוירולוגיות]] בלתי הפיכות).
 
===1954 - 1955: הארד בופ===