ויה דולורוזה (רחוב) – הבדלי גרסאות

הפופולאריות העצומה שהייתה למסורת ויה דולורוזה באירופה השפיעה מאד על הנעשה בירושלים. היא הביאה את הפרנציסקנים להעתיק את תחנות ויה דולורוזה האסורות לפולחן אל תוך כנסיית הקבר, כך שהצליינים יוכלו לעבור דרכן ולשאת בהן את התפילות המתאימות להן.

 

[[קובץ:Museo studium biblic025 (6).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת פסיפס ב[[גאורגית]] שהובאה ממנזר ביר אל-קוט ליד [[בית לחם]], ואשר הנחשבת לכתובת הקדומה ביותר בשפה זו ([[המאה ה-5]] או [[המאה ה-6|ה-6]]), בין התגליות המוצגות ב-מוזיאון הארכיאולוגי של בית הספר הפרנציסקני למקרא.]]

[[המאה ה-19|במאה ה-19]], עם ביטול רבים מ[[חוקי עומר]] ושיפור מעמד הנתינים הזרים באימפריה העות'מאנית (ה[[קפיטולציות]]), חזרו הצליינים בהמוניהם לתחנות ויה דולורוזה, עד כי גם היום נחשבת הצעידה לאורכה כאחד משיאי הביקור של צליין בארץ הקודש.

 

בשנת [[1903]] בקירוב, הוקמה ברחוב [[קפלת ההרשעה וכפיית הצלב]], [[קפלה]] [[נצרות|נוצרית]] [[נצרות קתולית|קתולית]], הנמצאת בחזקת [[משמורת ארץ הקודש]] ה[[פרנציסקנים|פרנציסקנית]]. מספר שנים לפני הקמתה, התגלו במקום חורבותיה של [[כנסייה]] [[ארץ ישראל בתקופה הביזנטית|ביזנטית]] ששמה אינו ידוע ואשר הפכה לימים ל[[מסגד]].

בשנת [[1924]] הוקם בסמיכות לקפלת ההלקאה, מוסד אקדמי [[איטליה|איטלקי]] ללימודי [[מקרא]], בשם [[בית הספר הפרנציסקני למקרא]]. ב-2005 הוכר במעמד של אוניברסיטה אפיפיורית. במקום קיימת ספריה עם כ-50,000 ספרים בנושאי ארכאולוגיה, [[המזרח הקדום]], מקרא, [[פטרולוגיה (נצרות)|פטרולוגיה]], [[יהדות]] מוקדמת, וכתבי [[עלייה לרגל|עולים רגל]] ל[[ארץ ישראל]]

משנת [[1931]] קיים במוסד זה מוזיאון לאריכואולגיה.