מצד חצבה – הבדלי גרסאות

'''מצד חצבה''' היא תל ארכאולוגי בקרבת [[עיר אובות]]. שמו הנוסף של האתר הוא '''עין חצבה'''. הזיהוי המודרני של המקום עם תמר המקראית, שנזכרת כעיר שנבנתה על ידי שלמה המלך‏‏{{הערה|{{ציטוטון|וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ}}, {{תנ"ך|מלכים א|ט|יח‏}}}}, נעשה כבר בשנות ה-50. [[מעלה עקרבים]] מוזכר בכמה מקומות כחלק מהגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] או של [[ממלכת יהודה]] או של נחלת [[שבט יהודה]]. '''עין חצבה''' נמצא על הגבול הדרומי של הממלכה, בקצה נחלת [[שבט גד]], ולכן טבעי שיהיה פה ישוב עם אוריינטציה של הגנה. היה ניסיון לזהות את תמר המקראית עם [[מצד תמר]] שעל כביש מס' 25 בין צומת צפית וצומת הערבה, אולם לאחר שהמקום נחפר, הסתבר שיש בו מצודה רומית ([[דיוקלטיאנוס|דיוקלטיאנית]]) שהיא בעצם אתר חד-שכבתי: המצודה הקטנה שנבנתה במקום, נבנתה בתקופה הרומית. לא הייתה בנייה קודמת במקום ולאחר נטישת המצודה הרומית, לא נבנה עליה מבנה אחר. היות שבעין חצבה יש מצודה רומית שיושבת על שרידים קדומים יותר (שכאמור, קשורים למיקום בגבול הדרומי של הממלכה המקראית), כיוםנכון לשנת 2013 מקובל על רוב החוקרים לזהות את תמר המקראית ותמרה הרומית (שנזכרת במפות רומיות וכן ב[[מפת מידבא]]) כאן, ולא במצד תמר. הראשון שהציע לזהות את המקום עם תמר המקראית היה פרופ' [[יוחנן אהרוני]], וכיום אי אפשר לקרוא לו "מצד תמר" כי השם כבר נתפס.

האתר ממוקם על צומת דרכים חשוב, שבו נפגשות גם היום הדרך היורדת ממעלה עקרבים עם הדרך המגיעה מ[[ים המלח]]. במקום יש גם מעיין, "עין חוצוב", אולם קידוחי מים שביצעה חברת [[מקורות]] באזור בשנות ה-60 גרמו לירידת מי התהום ולהתייבשות המעיין, וכיום רק עץ ה[[שיזף מצוי|שיזף]] הגדול מעיד על מקומו של המעיין. מסורות שונות מספרות שזהו העץ העתיק ביותר בישראל, וההערכות הן שגיל העץ הוא בין 500 ל-1000 שנים. קשה לקבוע בוודאות את גיל העץ היות שעץ השיזף לא יוצר טבעות שנתיות בגזע. העץ מושקה כיום.{{הערה|1=[http://www.m-gizum.com/?p=171 השיזף העתיק בתמר המקראית]}}.

# מצודה ישראלית גדולה מאד (כ-10 דונם, כגודלו של כל [[תל באר שבע]]) מוקפת חומת סוגרים ומגדלי פינה, כאשר הפן הקיצוני של החומה הוא קדמות ונסוגות. המצודה, שמתוארכת למאות ה-9-8 לפנה"ס, יכולה להיות מיוחסת למלך [[יהושפט]] ({{הערה|{{תנ"ך|מלכים א |כב)}}}} שבנה אוניות תרשיש, או ל[[אמציה בן יואש]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יד}}}} שכבש את סלע ונלחם עם האדומים, או ל[[עוזיהו]] בן אמציה{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יד}} ו-{{תנ"ך1|מלכים ב|טו}} ו{{תנ"ך|דברי הימים ב|כו}}}}, שבנה מגדלים וחצב בורות רבים. הממצא מתאים לתקופת המלכים האלה, ויכול להיות שמלך אחד התחיל ואחר המשיך. כיום אפשר לראות בשטח את יסודות הקירות של המצודה הזו, כמו גם שרידי שתי ממגורות ששימשו לשמירת תבואות. הממגורות היו מדופנות בטיח על מנת למנוע חדירת לחות ומכרסמים פנימה. לתוך אחת הממגורות בנו הרומאים מאוחר יותר בור מים. בפינת המצודה נמצאת חומה עליונה גבוהה, חלקה משוחזר בבנייה חדשה לגמרי - זהו קו החומה הרומית. כן אפשר לראות את השער היהודאי, שלו 2 תאים מכל צד, ואומנות בולטות פנימה. משני צידי השער יש גם מגדלים גדולים שנראית בהם אומנה גדולה שכנראה תמכה במדרגות עץ שעלו למעלה. לחומה יש מין חלקלקה קדמית קטנה- היא בנויה קדמות ונסוגות. בנוסף, לחומה יש סוגרים קונסטרוקטיביים- חללים שמולאו בעפר ולא שימשו כחדרים כמו בבאר שבע. בנו קיר קדמי וקיר אחורי, ואת החלל באמצע מילאו בעפר. במצודה שב[[עציון גבר|תל אל-ח'ליפה]] (ליד [[עקבה]]) סגנון הבנייה דומה, כמעט זהה בתוכנית של המצודה הזו. המצודה הגדולה נהרסה כנראה ברעש האדמה הגדול שאירע בשנת 760 לפנה"ס, שנזכר על ידי הנביא [[עמוס]].