מלאח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ הגהה |
Ben tetuan (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מלאח''' (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא
[[קובץ:Mellah Meknes 4 - portail.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה למלאח בעיר [[מקנס]]]]
בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]) ו[[מקנס]]. עד המאה ה-19 ה[[מלאח]] נתפש כמאפיין של [[עיר בירה|עיר הבירה]], אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן ([[1792]]-[[1822]]) שינה זאת והפך את ה[[מלאח]] לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - [[רבאט]], [[מוגדור]], [[סלא]] ו[[תטואן]] (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי judería, הרובע היהודי). בהמשך נבנו מלאח ברובן ככולן של הרי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.
בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]), [[מקנס]], [[רבאט]] וערים נוספות. קיימות מספר סברות לגבי מקור השם. נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים התיישבו תחילה באזור בעיר [[פס]] שם היה מצוי מלאח, ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללם בעם המרוקאי, עברו יהודים מהמלאח למקומות שונים, ולאחר שהוסרו הגזרות, חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.▼
▲
המלאח היה מוקף בחומות כדי להפרידו מהרבעים הערביים, לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת. בנוסף היו שומרים מסביב למלאח להגנה.▼
▲המלאח היה
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נאסר על היהודים לגור מחוץ למלאח, ואף נאסר עליהם לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]]. המלאחים החלו להיות [[צפיפות אוכלוסין|צפופים]] ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים מסוימים. יותר מאוחר, כשמרוקו נכנסה תחת חסות [[צרפת]] ב-[[1912]], היהודים הורשו שוב לגור בשכונות מחוץ למלאח, בעיקר בשכונות האירופאיות, תוך העלמת עין מצד השלטון. הצעירים והאמידים היו הראשונים לנצל את ההזדמנות כדי לעזוב את המלאח. בכמה ערים, ובראשם [[מקנס]] הקהילה היהודית של העיר אף בנתה לעצמה מלאח חדש, מודרני ומרווח יותר, במטרה למנוע את עזיבת המשפחות. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח והיהודים שחיו מחוץ למלאח גורשו אליו חזרה על ידי פקידי [[משטר וישי]]. עם סיום מלחמת העולם השנייה התהליכים של עזיבת המלאח התחדשו ביתר שאת.
עם [[העלייה ממרוקו|עלייתם]] של כמעט כל [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים. חלק מהמלאחים נותרו נטושים, אך רובם ייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פס (שהוגדרה כ[[אתר מורשת עולמי]]) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Mellahs|תצוגה=מלאח}}
[[קטגוריה:גטאות]]
|