אנטיפטרוס בן הורדוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 13748242 מתאריך 07:50, 27 בפברואר 2013 מאת Addbot בתוספת מקור
שורה 17:
במותם הפך אנטיפטרוס ליורש האחד והיחיד של ממלכת הורדוס, אלא הלה לא הסתפק בכך. אנטיפטרוס ידע כי העם מסויג ממנו בשל מה שרקם נגד שני האחים, וכי לא היה מקובל על ה[[צבא]] שהיה עיקר משענתו של הורדוס במדיניות הפנים שלו, ועל כן המשיך לרקום מזימות, והפעם כנגד צאצאי האחים המומתים, בהם ראה מתחרים מסוכנים לשלטונו הצפוי.
 
הורדוס ביקש, מטעמים משפחתיים ופוליטיים לשדך את צאצאי שני בניו שהומתו עם כמה מקרובי המשפחה, אלא שאנטיפטרוס דאג לשנות את הרכב השידוך כדי שמעמדו לעתיד לא ייפגע. בתגובה רגז עליו אביו, אך אנטיפטרוס בלשונו החלקה ובכשרון השכנוע שלו הצליח לשנות את הרכבי הירושה כחפצו.: אנטיפטרוס התחתן עם בת אריסטובולוס ואת בת [[פירורא]], אחי [[הורדוס]], השיא לבנו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]]''', ספר א, פרק כח, פסקה ה; '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 17, פרק א, פסקה ב, סעיף 18.}}. אשה נוספת איתה התחתן אנטיפטרוס, היא ביתובתו של המלך החשמונאי האחרון, [[מתתיהו אנטיגונוס השני]]{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], [['''קדמוניות היהודים]]''', ספר 17, פרק ה', פסקה ב', סעיף 92.}}.
, ואת בת [[פירורא]], אחי [[הורדוס]], השיא לבנו.
 
==מעמדו של אנטיפטרוס מובטח==
קלחת המזימות בארמונו של הורדוס, שבה היו מעורבות דמויות רבות, נשים וגברים כאחד, דחקה בהורדוס לשגר את אנטיפטרוס לרומא, כשבאמתחתו כסף רב (300 כיכר) כדי שייראה כבן מלך וכיורש ראוי, ונוסח צוואתו של הורדוס. על-פי הצוואה עתיד אנטיפטרוס לרשת את כיסא אביו, ואילו יורש העצר עתיד להיות [[הורדוס (בן הורדוס הגדול)|הורדוס]], בנה של מרים בת הכהן הגדול{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ג, פסקה ב, סעיף 53.; [['''תולדות מלחמת היהודים ברומאים]]''', ספר א, פרק כט, פסקה ב; פרק ל, פסקה ג.}}.
 
קלחת המזימות בארמונו של הורדוס, שבה היו מעורבות דמויות רבות, נשים וגברים כאחד, דחקה בהורדוס לשגר את אנטיפטרוס לרומא, כשבאמתחתו כסף רב (300 כיכר) כדי שייראה כבן מלך וכיורש ראוי, ונוסח צוואתו של הורדוס. על-פי הצוואה עתיד אנטיפטרוס לרשת את כיסא אביו, ואילו יורש העצר עתיד להיות [[הורדוס (בן הורדוס הגדול)|הורדוס]], בנה של מרים בת הכהן הגדול{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ג, פסקה ב, סעיף 53. [[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]], ספר א, פרק כט, פסקה ב; פרק ל, פסקה ג.}}.
 
==אנטיפטרוס מסתבך במזימותיו==