קפיטניה

קפיטניה (פורטוגזית: Capitania) או 'קפיטניה ניתנת להורשה' (פורטוגזית: Capitania hereditária) היתה יחידה מנהלית בקולוניות האימפריה הפורטוגזית. הקפיטניות נמסרו לבעלותם ולניהולם של אצילים האמונים על הכתר הפורטוגזי, להם ולבניהם אחריהם. אציל שנמסרה לידיו קפיטניה זכה עמה גם לתואר קפיטאו-מור (פורטוגזית: Capitão-Mor, קפיטן-ראשי) או Donatário - מי שנהנה ממתנת המלך. בתחומי הקפיטניה אחזו הקפיטנים בסמכויות אבסולוטיות, ברוח הפיאודליזם. על אדמתו, היה הקפיטן שני רק למלך פורטוגל.

thumb|Capitanias do Brasil em 1534

הקפיטניות הראשונות חולקו על ידי הכתר הפורטוגזי עוד לפני גילוי ברזיל, באיי האוקיאנוס האטלנטי שנכבשו על ידי האימפריה - מדיירה, האיים האזורים וקאבו ורדה, ובשטחיה במערב אפריקה. ואולם, לאחר גילוי ברזיל, או כפי שנקראה בתחילה טרה דה סנטה קרוז, חולקו בה הקפיטניות החשובות והגדולות ביותר. הקפיטניות במושבה החדשה סורטטו בשנות השלושים של המאה השש-עשרה כרצועות מקבילות לקו המשווה, אחדות צרות יותר ואחרות פחות. כל קפיטניה השתרעה על שטח עצום, מן החוף האטלנטי מערבה, עד לקו שהותווה בחוזה טורדסיאס, שהיווה למן 1534 גבול מוסכם בין אזורי ההשפעה הפורטוגזית לאזורי ההשפעה הספרדית.

כשלון מרבית הקפיטניות

פורטוגל ציפתה כי הענקת הקפיטניות לאצילים שיוכלו גם להורישן לבניהם תביא לפיתוח האזורים החדשים. ואולם, מרבית הקפיטנים כלל לא ביקרו באדמותיהם, והעדיפו את השהות בליסבון הנוחה והמוכרת על פני הפלגה ארוכה ומסוכנת באוקיאנוס האטלנטי אל עבר ארץ פראית ולא נודעת. למעשה, רק בשתי קפיטניות נעשו מאמצי פיתוח שנשאו פרי: האחת היא הקפיטניה של פרנמבוקו. היתה זו הקפיטניה הגדולה ביותר, והיא כללה את השטח שבו שוכנות כיום המדינות פרנמבוקו ואלגואס. היא הוענקה לקפיטן שלה, דוארטה קואליו פריירה, כאות הערכה על השירות שנתן לכתר הפורטוגזי בהודו, ושגשגה תודות לגידול קנה הסוכר שהוא הנהיג בה ובזכות עבודתם המפרכת של המוני העבדים השחורים שהביא מגינאה ביסאו. הקפיטניה יצרה את הבסיס ליחידת המשנות-למלך של גראו-פארה (Grão-Pará). השנייה היא הקפיטניה של סאו ויסנטה. אמנם, הקפיטן שלה, מרטים אפונסו דה סואוזה, לא שהה בה זמן ארוך, ושב למסעותיו עד מהרה. ואולם, הצלחתה נובעת מכך שמשכה אליה את ראשוני הבנדיראנטס. קפיטניה זו הפכה ליחידת המשנות-למלך שנקראה ברזיל, ובהמשך - למחוז סאו פאולו.

רשימת הקפיטניות

הטריטוריה חולקה מצפון לדרום, כששמן של רבות מן הקפיטניות התגלגל לשמותיהן של מדינות המחוז של ברזיל המודרנית, אך החפיפה בין גבולות הקפיטניה לבין גבולות המדינה הנושאת את שמה רחוקה מלהיות מלאה. הקפיטניות, כאמור, השתרעו מן האוקיאנוס עד למרכז היבשת, על פני שטחים המהווים כיום מספר מדינות מחוז:

• מרניאו
• סיארה
• פארה או ריו גראנדי
• איטמראקה
• פרנמבוקו
• באהיה
• איליאוש
• פורטו סגורו
• אספיריטו סאנטו
• סאו תומה
• סאו ויסנטה (שגבולותיה, באזור סאו פאולו של היום, השתנו במהלך קיומה)
• סאנטו אמארו
• סנטאנה