Interior Gateway Routing Protocol – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 16 שנים
אין תקציר עריכה
(תיקון סימון להשלמה)
אין תקציר עריכה
'''Interior Gateway Routing Protocol''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''IGRP''') הוא [[פרוטוקול תקשורת|פרוטוקול]] [[ניתוב]] מבוסס וקטור מרחק (distance-vector) לרשתות אוטונומיות (autonomous system) שהומצא על ידי חברת [[סיסקו]] בסוף שנות השמונים.
 
IGRP הומצא על מנת להתגבר על החסרונות של [[RIP]] (מספר קפיצות (hop) מקסימלי, וניתוב על בסיס קריטריון אחד) שבאו לידי ביטוי בעיקר ברשתות גדולות ומסועפות. IGRP יכול להשתמש במספר קריטריונים לבחירת הנתיב המועדף, ביניהם - [[רוחב פס]], אמינות, עומס וזמן השהייה. מנהל הרשת יכול לבחור במי מהקריטריונים להשתמש, ואיזה משקל לתת לכל אחד מהם בהחלטה על בחירת הנתיב וכך לוודא שכל [[חבילת מידע|חבילת נתונים]] תעבור בנתיב המועדף בכל זמן נתון. מספר הקפיצות המקסימלי (hop count) של [[חבילת מידע|חבילה]] המנותבת באמצעות IGRP הוא 255 (לעומת 3015 בRIP).
 
==מנגנוני יציבות==
משתמש אלמוני