40,083
עריכות
(POOP) |
מ (שוחזר מעריכות של 109.186.45.104 (שיחה) לעריכה האחרונה של Addbot) |
||
עם מותו של [[לואי החסיד]] ב-840 לספירה, תבע בנו הבכור, [[לותאר הראשון]], בעלות על קיסרות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו [[פפין השני]] כמלך [[אקוויטניה]]. לאחר שאחיו של לותאר, [[שארל הקירח]] ו[[לודוויג הגרמני]] הביסו אותו ב[[קרב על פונטני]] (Fontenay) בשנת [[841]] וחתמו על [[שבועת שטרסבורג]] (842), הסכים לותאר למשא ומתן.
==
שלושת האחים כבר היו מבוססים בממלכות שונות, לותאר באיטליה, לודוויג ב[[באווריה]], ושארל באקוויטינה.
בשנת 843 התכנסו שלושת האחים בעיר [[ורדן]] וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות:
לודוויג, לעתיד "לודוויג הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה במה שעתיד להיות גרמניה, לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, [[ארצות השפלה]], [[אלזס]], [[בורגנדיה (אזור)|בורגנדיה]], [[פרובנס]] ו[[איטליה]] כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]]. שארל זכה בחלק המערבי, שהפך מאוחר יותר למה שיודע כיום כ[[צרפת]]. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטינה אבל תחת סמכותו של שארל.
{{קצרמר|היסטוריה}}
|