סאבווי סאקרס – הבדלי גרסאות

להקת סאבווי סאקרס הוקמה ב-[[1992]] על ידי עמי שלו, מתופף להקת "[[המשאיות]]" כשאליו הצטרפו שלושה מחבריו - [[אביב מארק]], ניסים אליעז וליאור מיכל. חברי הלהקה היו פועלי במה ו[[טכנאי קול]], שהכירו ועבדו יחד בחברת ההגברה והתאורה "בטי בם", ופרט לשלו, היה זה ניסיונם הראשון במוזיקה. ב[[מרץ]] באותה שנה ניגנה הלהקה ב[[ליל כלולותחתונה|ליל כלולותיו]] של [[שלומי ברכה]] מלהקת [[משינה]]. הופעה זו הייתה גם הופעתה הראשונה של הלהקה.

ב-[[1994]] הוחתמוהוחתמה הסאבווי סאקרסהלהקה בחברת התקליטים [[אן אם סי]] והוציאווהוציאה את אלבום הבכורה שלהם "[[קומות קרקע ומטה]]", אותובהפקה הפיקו בעצמםעצמית{{הבהרה}}. האלבום, אשר [[מפיק מוזיקלי|הופק מוזיקלית]] על ידי [[איציק ליכטנפלד]], היה מאופיין בשירים קצרים, מהירים, בוטים, פרובוקטיביים ורוויים ב[[זעם]] ו[[כאב]]. מתוכו יצאו לרדיו השירים "רוצח", "אני לא שומע", "חרא מדינה", "אין לי אדמה" ו"את נוסעת". מבין שירי האלבום בלטו "אני לא שומע", "אין לי אדמה", "את נוסעת", "רוצח", "אקסטזי", "אני רעב" (שהופיע באלבום בשתי גרסאות) והמפורסם שבהם - "חרא מדינה". השיר הפוליטי זכה להכרה מאוחרת כג'ינגל תוכנית הרדיו "[[זהבי עצבני]]". למרות החדשנות שהפגין האלבום הוא לא זכה להצלחה רבה, אך בהמשך הפך לפריט אספנים של חובבי רוק. לשני שירים באלבום נוצרו [[קליפ|קליפים]] - "אני לא שומע" (ביים [[יואב רודה]] וראה אור באותה שנה) ו"אין לי אדמה" (צילם, ביים וערך שלומי ברכה, וראה אור ב-[[1995]]). בהמשך חיממה הלהקה הופעות של [[איפה הילד]], [[רמי פורטיס]] ו[[זקני צפת]].

ב-[[1996]] הוציאה הלהקה את אלבומה השני "[[שקט נפשי]]", גם הוא בהפקת ליכטנפלד. האלבום, אשר הופק מוזיקלית על ידי הלהקה ו[[עובד אפרת]], התאפיין בקו רגוע, צלילים מלודיים יחסית ובטקסטים בוגרים יותר וכמה שפחות פרובוקטיביים; בעצם, הלהקהלמעשה ניסתה הלהקה לשלב בין סגנונה הזועם למוזיקה מלודית. בלטובאלבום בובלטו השירים "הצרות", "חי על הסף", "בקשה" (שלושתם שוחררו לרדיו כסינגלים), "דיבורים" ו"מוכה בשגעון", אך גם אלבום זה לא זכה להצלחה. האלבום מסתיים בקטע ארוך בשם "ואדי מילק", שאורכו 14 דקות ו-16 שניות.

הסאבוויהלהקה סאקרס המשיכוהמשיכה להופיע והחלו לעבודולעבוד על אלבום שלישי. ב[[יולי]] [[1998]] קיימה הלהקה 2 הופעות אחרונות בת"אבתל אביב. באותה שנה נפצע קשה ברגלו הסולן [[אביב מארק]], במסגרת עבודתו כ[[סאונדמן]]. הפציעה מנעה ממנו להופיע עם הלהקה, מה שהוביל לפירוקה בסוף 1998 וכמובן, לגניזתולגניזת האלבום.

לאחר הפירוק המשיכו חברי הלהקה המשיכו בפעילות מוזיקלית. אך נעלמו מאור הזרקורים פרט למארק, אשרמארק הוציא ב-[[2004]] [[אלבום סולו]] ראשון בשם "[[מלמולים חסרי שליטה]]". ושלו, שבהמשךשלו שיתף פעולה עם [[מיכל קהן]] ולהקת ה[[גראנג']] [[די-סמייל]] של האחיות [[טלי ויצמן|טלי]] ו[[שרון ויצמן]]. אליעז הוציא ב-[[2005]] אלבום סולו בשם "[[לא מאוחר מדי]]" יחד עם [[קרני פוסטל]] והזמרת [[ורד פיקר]], וב-[[1 בפברואר]] [[2009]] נפטר בביתו בגיל 43 כתוצאה מ[[דום לב]].