מרכבות האלים – הבדלי גרסאות

'''מרכבות האלים''' – ספר ו[[סרט תיעודי]] (המבוסס על הספר) מעוררי מחלוקת של הסופר ה[[שווייץ|שווייצרי]] [[אריך פון דניקן]], ובהם נטען כי התרבות האנושית החלה כתוצאה מביקורם של [[חייזר|חייזרים]]ים ב[[כדור הארץ]].

הספר יצא לאור בשנת [[1968]] ב[[גרמנית]] כ-Erinnerungen an die Zukunft, תורגם ל-28 שפות והפך מיד ל[[רב־מכררב-מכר]] ב[[ארצות הברית]], [[גרמניה]] ו-38 מדינות נוספות. מאז פרסם פון דניקן מעל 20 ספרים באותו נושא שנמכרו בכ-60 מיליון עותקים בעולם.

***'''השמדת אוכלוסייה לא רצויה''': סיפור [[נח]] ו[[המבול]], סיפור [[סדום ועמורה]]. את תיאור השמדת שתי הערים החוטאות בבראשית יט מפרש פון דניקן כ[[פצצת אטום|פיצוץ אטומי]], ואת סיפור [[אשת לוט]] מייחס דניקן להשפעת [[רדיואקטיביות|הקרינה הרדיואקטיבית]]: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר: אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה. וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן." (בראשית יט, כז-כח).

***'''הגעת ה"אלים" ברכב חלל קדום''': פון דניקן מצטט את [[ספר יחזקאל]] פרק א': "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וּמִתּוֹכָהּ--דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת; וְזֶה, מַרְאֵיהֶן--דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה. וְאַרְבָּעָה פָנִים, לְאֶחָת; וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, לְאַחַת לָהֶם. וְרַגְלֵיהֶם, רֶגֶל יְשָׁרָה; וְכַף רַגְלֵיהֶם, כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל." (פסוקים ד-ז). וכן, "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים--הִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת; וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, וּמִן-הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת, רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה, הַבָּזָק. וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת; וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן; וּמַרְאֵיהֶם, וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן, בְּתוֹךְ הָאוֹפָן." (פסוקים יג-טז).

***ידידו של גילגמש אֶנקידוּ מתאר מסע לחלל שבו הוא אחוז בציפורני פליז של אל השמש בדמות "נשר" (מסע לחלל).

**כמו כן מוזכרים קטעים מכתבי הקודש ה[[טיבט|טיבטיים]]יים, ה[[מצרים העתיקה|מצריים]], ה[[נורבגיה|נורבגים]] ואפילו מ[[מגילות ים המלח]].

**[[קווי נסקה]] - [[גאוגליף|גאוגליפים]] הנמצאים ב[[מדבר נסקה]], רמה גבוהה וצחיחה המשתרעת לאורך 85 קילומטר בקרבת חוף [[האוקיינוס השקט]] בין העיירות [[נסקה]] ו[[פאלפה]] בחבל הארץ פמפס דה חומאנה (Pampas de Jumana – ערבות חומאנה), כ-400 קילומטרים דרומית ל[[לימה]], [[עיר בירה|בירת]] [[פרו]]. יוצרי הקווים השתייכו ל[[תרבות נסקה]] המתוארכת לתקופה בין [[200 לפנה"ס]] לשנת [[600]] לספירה. הקווים יוצרים מאות תצורות שמורכבותן משתנה מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים, למשולשים, וטרפזים ועד לצורות מורכבות ומסוגננות של בעלי חיים כדוגמת [[קוליבריים|קוליברים]], [[עכביש|עכבישים]]ים, [[קוף|קופים]] [[לטאה|לטאות]] ו[[לווייתן|לווייתנים]] ואף דמויות אנושיות. לא ניתן לזהות את קווי נסקה כצורות בעלות משמעות אלא מצפייה בהם מהאוויר. מתוך הנחת היסוד שבני נסקה לא ראו מעולם את עבודתם מנקודת תצפית זו נולדו השערות מרובות על יכולות הבנאים ומטרותיהם. השערת פון דניקן: שדה־תעופה קדום.

**[[הפירמידה הגדולה של גיזה]]: ההנחה המקובלת: מאות אלפי העבדים (שפון דניקן מפקפק בקיומם בשל כמות המזון הענקית שהייתה נחוצה כדי להאכילם) דחפו את האבנים במשקל שנים־עשר טון כל אחת, שמהן נבנתה הפירמידה, במישור משופע (שאורכו כ-3 ק"מ, מבנה ענק בסדר הגודל של הפירמידה עצמה, שלפי טענת הספר לא נמצאו לו שיירים ארכאולוגים) בעזרת חבלים על גלילי עץ (פון דניקן תוהה מאיפה היו להם גלילי עץ, שהרי סביר להניח שלא פגעו בעצים היחידים שעמדו לרשותם - עצי ה[[תמר מצוי|תמר המצוי]] - שסיפקו להם מזון).<br />פון דניקן מעלה את התמיהה הבאה: בהנחה שהעובדים החרוצים הגיעו לתפוקה יומית נפלאה של עשרה גושים מונחים זה על גבי זה, אזי כדי להשלים את הפירמידה המורכבת משני מיליון וחצי גושי אבן הם הזדקקו ל-664 שנה, בעוד שאנו יודעים כי הפירמידה שימשה מקום קבורה לפרעה שהגה אותה, פרעה ח'וּפוֹ.

לבסוף, פון דניקן מתרץ את העובדה שאין שום זכר מפורש בכתובים לביקורם של החייזרים בכך שרוב הספריות של התרבויות הקדומות ב[[פרגמון]], ב[[אפסוס]], ב[[הספרייה הגדולה של אלכסנדריה|אלכסנדריה]] וב[[ירושלים]] הושמדו בכיבוש או כתוצאה מ[[שריפת ספרים]] מכוונת בידי קנאים דתיים.