מלחמת חפירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות
שורה 1:
טחונג הילד הכי הומו בארץ.
[[קובץ:Cheshire Regiment trench Somme 1916.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים בריטיים בשוחות, במהלך [[הקרב על הסום|קרב על הסום]], יולי [[1916]]]]
מלחמת[[קובץ:Cheshire החפירותRegiment הייתהtrench תוצאהSomme של1916.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים בריטיים בשוחות, במהלך [[הקרב על הסום|קרב על הסום]], יולי [[1916|1]]<nowiki/>ל התקדמות כושר הירי של כלי הנשק ההתקפיים (קצב אש, דיוק, טווח, כושר הרג וחדירה) מבלי שתהיה התקדמות מקבילה ב[[טכנולוגיה|טכנולוגיית]] ה[[מיגון]] והתנועה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גבתה שיטת לוחמה זו קורבנות בקנה מידה עצום ב{{ה|קרב על הסום}}, ב[[קרב ורדן]] (למעלה ממיליון נפגעים בכל אחד מן הקרבות) ועוד, כאשר חיילים הסתערו מתוך השוחות אל מוות בטוח מול מכשולי גדרות תיל וירי [[מקלע|מכונות ירייה]] של האויב וזאת מבלי להשיג הישג כלשהו מבחינת התקדמות. למספר הקורבנות הרב תרמו גם הפעלת [[נשק להשמדה המונית]] כגון החדרת [[לוחמה כימית|גז רעיל]] לשוחות ורמת ה[[היגיינה]] הירודה. לעתים נאלצו החיילים לשהות בשוחות זמן רב, לישון בהן, לבשל ולאכול בהן, לטפל בתוכן בפצועים וכדומה. על מנת לשבור את הקיפאון במלחמת העולם הראשונה הומצא ה[[היסטוריה של הטנקים|טנק]], שהיה אמור לתת מענה לתנועה ממוגנת מעבר למכשולי שטח ההפקר ולאפשר [[הסתערות]], כיבוש שטח והכרעה. למרות שבמהלך המלחמה עצמה לא הוכיח הטנק את עצמו, המשך פיתוח הטנקים שינה את אופי הלחימה והפך את מלחמת החפירות ללא רלוונטית.]]
'''מלחמת חפירות''' היא סוג של [[מלחמה|לוחמה]] שבה ניצבים שני [[כוח צבאי|כוח]]ות זה מול זה משני צדדיו של קו [[חזית (לחימה)|חזית]], כאשר כל צד מחזיק קו מגננה ארוך מול יריבו. קווי המגננה מורכבים משוחות, [[ביצורים]] קלים (למשל מסוג [[בלוקהאוס]]) ומכשולים כגון [[גדר תיל|גדרות תיל]] ו[[בזנ"ט]]ים בשטח שבין שני קווי המגננה, הקרוי "[[שטח הפקר]]". הכוחות מכוונים [[כלי ירייה]] אלה מול אלה באיום מתמיד. הלוחמים מוגנים באופן יחסי בהיותם בשוחות, הן מירי [[נשק קל]] והן מרוב סוגי ה[[ארטילריה]] של שדה הקרב, ומתווה הלוחמה הוא סטטי, ללא התקדמות, בשל סכנת החיים של עזיבת השוחה. לכן נעשה במונח גם שימוש ב[[מטפורה|השאלה]] לתיאור מצב שבו שני צדדים מחופרים בעמדותיהם זה מול זה ללא התקדמות גם בתחומים אחרים.{{הערה|1=לדוגמה: [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-32815-00.html?tag=22-08-00 "מלחמת החפירות של השופטת ביניש"]; ספורט: [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3402418,00.html "מלחמת החפירות מתחילה: סן אנטוניו נגד יוטה"] וכיוצא בזה.}} מלחמת החפירות אפיינה את [[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|החזית המערבית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], אך נעשה בה שימוש גם בחזיתות אחרות של המלחמה, כגון [[מערכת גליפולי]], וכן במלחמות אחרות, כגון [[מלחמת האזרחים בארצות הברית]], [[מלחמת הבורים השנייה]] ו[[מלחמת רוסיה-יפן]].
 
מלחמת החפירות הייתה תוצאה של התקדמות כושר הירי של כלי הנשק ההתקפיים (קצב אש, דיוק, טווח, כושר הרג וחדירה) מבלי שתהיה התקדמות מקבילה ב[[טכנולוגיה|טכנולוגיית]] ה[[מיגון]] והתנועה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גבתה שיטת לוחמה זו קורבנות בקנה מידה עצום ב{{ה|קרב על הסום}}, ב[[קרב ורדן]] (למעלה ממיליון נפגעים בכל אחד מן הקרבות) ועוד, כאשר חיילים הסתערו מתוך השוחות אל מוות בטוח מול מכשולי גדרות תיל וירי [[מקלע|מכונות ירייה]] של האויב וזאת מבלי להשיג הישג כלשהו מבחינת התקדמות. למספר הקורבנות הרב תרמו גם הפעלת [[נשק להשמדה המונית]] כגון החדרת [[לוחמה כימית|גז רעיל]] לשוחות ורמת ה[[היגיינה]] הירודה. לעתים נאלצו החיילים לשהות בשוחות זמן רב, לישון בהן, לבשל ולאכול בהן, לטפל בתוכן בפצועים וכדומה. על מנת לשבור את הקיפאון במלחמת העולם הראשונה הומצא ה[[היסטוריה של הטנקים|טנק]], שהיה אמור לתת מענה לתנועה ממוגנת מעבר למכשולי שטח ההפקר ולאפשר [[הסתערות]], כיבוש שטח והכרעה. למרות שבמהלך המלחמה עצמה לא הוכיח הטנק את עצמו, המשך פיתוח הטנקים שינה את אופי הלחימה והפך את מלחמת החפירות ללא רלוונטית.
 
==התפתחות==
להתפתחות מלחמת החפירות תרמו מספר שינויים שחלו באופי הלחימה החל מאמצע [[המאה ה-19]]. טכנולוגיית [[נשק קל|הנשק הקל]] התפתחה הן במובן הטווח והן במובן קצב הירי של החייל הבודד עד כי הסתערויות צבא מול צבא בשדה הפתוח, כפי שהיה נהוג, גבו קורבנות עצומים והכריחו את החילות להסתתר במחסות. הדבר קיבל את ביטויו הראשון המובהק במהלך [[מלחמת האזרחים בארצות הברית]] ובמלחמת הבורים השנייה. התפתחות ה[[רכבת]] איפשרה [[לוגיסטיקה|לוגיסטית]] אחזקת קווים ארוכים הרבה יותר מאשר לפני כן. המצאת [[גדר תיל|גדר התיל]] ב-[[1875]] יצרה מצב שבו נבלם הכוח המסתער ומואטת התקדמותו, בשעה שהוא נמצא תחת אש. [[מכונת ירייה|מכונת הירייה]] איפשרה לכוח מגן להציב "קיר אש" אל מול הכוח המסתער בקלות יחסית, תוך שימוש בצוות הפעלה קטן, עם זמינות ברמת המחלקה, באמינות יחסית ובטיחות ליורה וללא צורך להמתין להתקררות הכלי.