הרפובליקה העממית ההונגרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q16410
מאין תקציר עריכה
שורה 52:
 
ייתכן שתמיכה מערבית נמרצת יותר בשלב זה הייתה מביאה לחשש סובייטי מהתערבות מזוינת ומדיכוי המרד בכוח הזרוע, אך העיתוי שבו אירעה המרידה היה בלתי מוצלח. ארצות הברית התקרבה אל הבחירות לנשיאות, שבהן ביקש הנשיא [[אייזנהאואר]] תקופת כהונה נוספת, ואילו [[בריטניה]] ו[[צרפת]] היו שקועות ב[[מלחמת סיני|המשבר בסואץ]] שכלל התערבות צבאית מסיבית הרחק מגבולותיהן, שהביאה לכלל עימות עם ארצות הברית, ופילוג בדעת הקהל בבריטניה עצמה. בנסיבות אלה, קשה היה לראות כיצד מתערב מישהו מבחוץ לטובת המורדים ההונגרים. הרוסים ידעו לנצל זאת היטב לטובתם.
 
===דיכוי המרד===
 
עם שחר ה-[[4 בנובמבר]] 1956, פלשו כוחות גדולים של צבא ברית המועצות להונגריה דרך [[רומניה]]. כעבור מספר שעות התפרקה ממשלתו של נאג', והוא ואחדים מאנשי המפתח בממשלתו חיפשו [[מקלט מדיני]] בשגרירות יוגוסלביה (כעבור כמה ימים, לאחר דיכויה האלים של המרידה, יצאו משם נאג' ואנשיו מרצונם, לאחר שקיבלו הבטחה כי לא יגעו בהם לרעה. ההבטחה הופרה באופן מיידי. נאג' ואנשיו נלקחו לרומניה, על מנת להרחיקם ממוקד המרידה, ולאחר מכן הושבו להונגריה, נשפטו, ו[[הוצאה להורג|הוצאו להורג]]).
 
הגופים החדשים שקמו במהלך המרידה, הונגרים פשוטים ממעמד הפועלים, סטודנטים ואיכרים, נלחמו עתה כנגד הפולש הרוסי המצויד ב[[טנק|טנקים]]ים, אך ללא כל סיכוי. הצבא הרוסי החמוש והמאומן הלם במורדים בכל כוחו, וגרם לעשרות אלפי הרוגים.
 
יאנוש קאדאר הובא ממוסקבה עם הכוחות הפולשים. הוא הכריז על הקמת ממשלה (לאחר שקרא, עוד ממוסקבה, בשידור רדיו ל"עזרת" הרוסים, כביכול בשם "הממשלה המהפכנית של הפועלים והחקלאים ההונגרים"). הייתה זו ממשלתם של אנשי הקו הנוקשה הקומוניסטי שמלפני המהפכה, הפועלת בתכתיב ממוסקבה.
שורה 66:
 
==שלטונו של יאנוש קאדאר==
 
===התיאום הפוליטי עם ברית המועצות===
 
שורה 78 ⟵ 77:
 
שני מוצרי צריכה מבוקשים היו [[מכונית]] ו[[טלפון]]. לפי חוקי [[קומקון]] שנכפו על הכלכלה ההונגרית על ידי ברית המועצות, לא הורשתה הונגריה לייצר מכוניות פרטיות אלא רק משאיות ואוטובוסים. הדבר גרם לביקוש למכוניות, ואזרח מן השורה היה צריך להירשם שש עד שתים-עשרה שנים מראש על מנת לקבל מכונית.
 
[[חופש הביטוי]] לא נשמר, אך [[סאטירה]] ו[[הומור]] (בגבולות ברורים) היוו פתח מילוט נסבל לביקורת על השלטונות. ספרות מחתרתית הופצה, ונעשה מאמץ מוגבל לגלותה.
 
שורה 85 ⟵ 84:
===הכלכלה בימי קאדאר===
 
מן הבחינה הכלכלית היה קאדאר מוכן לנסות שינויים. בתחילת שלטונו פעל לביזור תהליך קבלת ההחלטות הכלכלי, בניגוד לנטייה הקומוניסטית הרווחת לצנטרליזם ביורוקרטי. במגזר החקלאי פעל ל[[קולקטיביזציה]] באמצעות תמריצים ולא בכפייה. הקרקע החקלאית הייתה כולה בבעלות המדינה, אך הוחכרה למשקים פרטיים קטנים שפעלו כ[[קואופרטיב]]. המגזר החקלאי היווה את הצלחתו הגדולה של קאדאר. הצלחה זו הביאה באמצע שנות השישים להכרזה על "מדיניות כלכלית חדשה", ובה ניסיונות ל[[כלכלת שוק]] מוגבלת ודרגולציה של השוק במסגרת קבועה מראש. ניסיונות אלו הוכתרו בכותרת "קומוניזם של גולאש" על שם התבשיל ההונגרי הלאומי. בשנות השבעים החל קאדאר בפיזורם של ה[[מונופול|מונופולים]]ים התעשייתיים הגדולים וניסה להביא את רמת המחירים לרמת מחירי שוק חופשי באמצעות ביטול [[סובסידיה|סובסידיות]]. [[משבר האנרגיה]] שפרץ ב-[[1973]] בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] פגע באופן קשה במשק ההונגרי, כאשר מוצרי הייצוא המצומצמים לא הספיקו כדי לשלם עבור צריכת ה[[נפט]]. נוצר חוב חיצוני שהעיק מאוד על הכלכלה ההונגרית. החוב החיצוני הגדול הביא למעשה לשעבוד עתידה הכלכלי של הונגריה על מנת לרצות את האזרחים ולשמור על רמת החיים שהורגלו לה בשנות השישים. עקבותיה של מדיניות זו ניכרים בהונגריה עד היום.
 
ב-[[1982]] ננקטו צעדים נוספים. על מנת לייצב את הכלכלה הצטרפה הונגריה ל[[קרן המטבע הבינלאומית]], צעד שהקנה לה ביטחון כלכלי מסוים, אך דרש את יישום מדיניות הקרן. הצעדים בהם נקטה הונגריה היו עידוד יזמות פרטית בקנה מידה קטן, בהחכרת רכוש המדינה לידיים פרטיות. בשלב זה טרם נשקלה באופן רציני העברת רכוש המדינה לידיים פרטיות.