כניעת גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
דניץ ניהל את ממשלתו ב[[פלנסבורג]], עיר נמל בצפון גרמניה. הממשלה הייתה חסרת כוח ממשי, ועיקר פועלה היה ארגון תהליך כניעת המדינה.
 
ב־[[3 במאי]] הגיעה למפקדתו של הפילדמרשל הבריטי [[ברנרד לו מונטגומרי]] בצפון-מערב גרמניה משלחת מטעם ראש מפקדת הכוחות המזוינים [[וילהלם קייטל]], בראשות מפקד הצי הגרמני [[האנס הנס-גאורג פון פריידבורגפרידבורג]]. הגרמנים ביקשו ממונטגומרי שייקבל את כניעת הכוחות הגרמניים הנסוגים מפני הסובייטים, אולם מונטגומרי סירב לדון בגורל הכוחות הנמצאים בחזית הסובייטית, ודרש את כניעת הכוחות שנמצאים בחזית שלו. לבסוף, אחרי שפון פריידבורג חזר למפקדה הגרמנית וקיבל אישור הוא שב למפקדתו של מונטגומרי, שם חתם ב-[[4 במאי]] בשעה 18:30 על כניעה ללא תנאי של הכוחות הגרמניים ב[[הולנד]], בצפון-מערב גרמניה וב[[דנמרק]], החל מה־[[5 במאי]] בשעה 08:00 (לפי [[שעון קיץ|שעון הקיץ]] הבריטי). מונטגומרי אירגן טקס פומבי לעיני התקשורת, בין השאר כדי ליטול חלק מהתהילה של [[דווייט אייזנהאואר]]. כניעה דומה, אך פחות מתוקשרת, התקיימה למחרת בדרום גרמניה.
 
פון פריידבורג טס ממפקדתו של מונטגומרי למפקדתו של אייזנהאואר, המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, ב[[ריימס]] שבצפון מזרח צרפת. וב-[[6 במאי]] שלח דניץ לריימס את הגנרל [[אלפרד יודל]], ונתן לו את הסמכות הבלעדית לחתום על כניעה.