שארל השלישי, דוכס בורבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ ←‏עריכת הפתיח: קישורים פנימיים, תקלדה
שורה 8:
ב-[[1521]] נפטרה אשתו והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל השלישי דוכס בורבון, הסכם סודי עם [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ועם [[הנרי השמיני]] מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם התגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של [[קרל החמישי]] והתמנה לסגן מפקד של צבא האימפריה באיטליה. ב-[[1525]] לחם נגד הצרפתים ב[[קרב פאביה]] (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר ל[[מדריד]].
 
ב-[[1527]] פיקד על צבא שכירים ספרדי-גרמני שנשלח על ידי קרל החמישי נגד האפיפיור [[קלמנטקלמנס השביעי]], שנתמך על ידי הצרפתים. אך קרל החמישי לא דאג לשלם את משכורות החיילים, שפתחו ב[[שוד]] וב[[ביזה]] במדינת האפיפיור (בצפון ובמרכז איטליה) כדי לפצות את עצמם. ב-6 במאי 1527 הגיע שארל השלישי דוכס בורבון עם חייליו ל[[רומא]] וכבש את העיר, אך באותו יום נהרג בידי ה[[צורף]] וה[[פסל (מקצוע)|פסל]] האיטלקי [[בנוונוטו צ'ליני]], שהיה בן חסותו של האפיפיור קלמנטקלמנס השביעי. אחרי מותו, בזזו חייליו את העיר ([[ביזת רומא (1527)|ביזת רומא]]).
 
אחרי מות שארל השלישי דוכס בורבון אוחדו כל נחלותיו עם אלה של הכתר הצרפתי.