היסטוריה של הפיליפינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:הפיליפינים באמצעות HotCat
שורה 105:
ב-[[17 בינואר]] [[1981]] לכבוד ביקורו של [[יוחנן פאולוס השני]], סיים מרקוס באופן רשמי את המשטר הצבאי. למרות זאת, הוא שמר לעצמו את רוב הסמכיות שהיו עד אז, ואיתן את הסמכויות לעצור ולעכב אנשים כרצונו. בשלב זה השחיתות ה[[נפוטיזם]] והמרי האזרחי גרמו לירידה בצמיחה הכלכלית.
 
הבחירות של 1981, שהציבו את מרקוס נגד הגנרל לשעבר [[אלחו סנטוס]] בהן ניצח מרקוס ביותר מ-16 מיליון קולות, הוחרמו על ידי מתנגדיו בשל חשד לזיופים והטיות. ב-[[1983]] מנהיג האופוזיציה [[בנינו אקינו הבן]] נרצח בשדה התעופה של מנילה בעת ששב לפיליפינים אחרי תקופה ממושכת בגלות. אירוע זה יצר אי שקט בציבור והתחיל שרשרת של אירועים שכללה לחץ מארצות הברית והובילה בסופו של דבר לבחירתה של [[קורסון אקינו]] אלמנתו של בנינו אקינו בבחירות ב-[[1986]].
 
כצפוי, ועדת הבחירות הרשמית הכריזה על מרקוס כעל המנצח אולם בשל הבדל גדול בין תוצאותיה של הוועדה ואלו שנאספו מסקרים, אקינו ביחד עם תומכיה, ארצות הברית, ומשקיפים מכל העולם דחתה את החלטת הוועדה והפגנה לא אלימה ענקית, שעירבה חיילים ואזרחים כאחד, הכריחה את מרקוס לברוח לגלות והפכה את אקינו לנשיאה ב-[[25 בפברואר]] [[1986]]. לאחר לכתו של מרקוס התגלה העושר בו חי, על חשבון עמו העני. במיוחד ניקר את העין אוסף אדיר של אלפי נעליים שאספה אשתו של מרקוס, [[אימלדה מרקוס]].