ויקיפדיה

ספקולציה (כלכלה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
השינוי בא לתאר את הנזקים העצומים של פעילות ספקולטיבית. ולדייק את ההגדרה של פעילות ספקולטיבית.
מ לא נכון
שורה 1:
[[קובץ:Philippine-stock-market-board.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספקולציה לרוב מאופיינת ביותר סיכון מאשר השקעה.]]
'''ספקולציה''' היא מונח ב[[מימון]], המתייחס לכל פעולה כלכלית שבה הרווחהחזר לספקולנטההשקעה לאהראשונית נובע([[קרן מערך(כסף)|הקרן]]), שהואבנוסף מייצר עבור הלקוחות או עבור הספקים. ספקולנט קונה ומוכר נכסים וסחורות אבל בניגוד לסוחר ולתווך ספקולנט לא מוסיף אינפורמציהל[[ריבית]] על הנכס והוא לא משפר את מצבההקרן, בשוםאינו צורהמובטח. ספקולציה בדרך כלל כרוכה בהעברת כספים לנכסים, [[הון]] או [[איגרת חוב|חוב]], ללא ניתוח מעמיק או בפעולה כזאת שמיסודה כרוכה בסיכון גבוה לאי החזר של ההשקעה הראשונית. הגדרה פורמלית זו של המונח 'ספקולציה' מופיעה בספרם של [[בנג'מין גראהם|גרהאם]] ו[[דייוויד דוד|דוד]] משנת 1934, ניתוח ניירות ערך (Security Analysis), והיא הפוכה למונח '[[השקעה]]' - מונח שמגדיר פעולה מימונית, אשר לאחר ניתוח מעמיק, מבטיחה החזר של הקרן יחד עם ריבית מספקת.
 
בהקשר המימוני קיימת הבחנה ברורה בין המונחים '[[השקעה]]' ו- 'ספקולציה'. כך, גם כאשר נעשה שימוש שגור במילה 'השקעה' כדי לתאר כמעט כל פעולה המעבירה כספים לשימוש בכלי פיננסי כלשהו, הרי ומרבית הפעילות בשוק ההון היא אינה 'השקעה' מבחינה טכנית, אלא 'ספקולציה'. בעוד השקעה מיועדת לתת ליזם את המימון לביצוע הפרויקט ספקולנט פעמים רבות מבצע קניה ומחירה בו זמנית של אותו הנכס.
 
ספקולנטים נוטים להישען בפעילותם על מספר גורמים שיכולים להשפיע על מחיר הנכס, אך כאלו שלספקולנטים אין מספיק מידע לגביהם באופן שיאפשר החלטה שהיא בגדר 'השקעה'. בין גורמים אלו ניתן למנות את טעמי הצרכן המשתנים, תנאי המערכת הכלכלית התנודתית, הערכתם המשתנה של רוכשי [[נייר ערך|ניירות הערך]], משתנים כלכלים המתקשרים ל[[ניתוח טכני]], והגורמים הרבים והשונים אשר משפיעים על מחיר נייר הערך בטווח הקצר.
 
ימסחרישנן פעולות פיננסיות שהן מעצם הגדרתן ספקולטיביות, כגון המסחר ב[[חוזה עתידי|חוזים עתידיים]] על סחורות (כמו זהב או נפט) או [[מכירה בחסר]], נחשבוזאת ספקולטיביכאמור אםבשל הואאי לאהוודאות נועדהכרוכה לביטוחבמכשירים ההוצאהפיננסיים או ההכנסה העתידיתאלו.
 
==השקעה לעומת ספקולציה==
שורה 16:
{{ציטוטון|הבה נסתכל על העקרונות שמסבירים את הגורמים לחסרים ועודפים בשוק, ומה תפקידם של הספקולנטים בכך. כאשר למשל היקף ה[[קציר]] הוא דל מדי בכדי לספק את הצריכה הקיימת, באים הספקולנטים בתקווה להרוויח מהחסרים ומבצעים רכישות. רכישות אלו מעלות את המחיר, ובכך מביאות לצמצום הצריכה כך שאותה כמות של יבול מספקת את הביקוש לזמן ארוך יותר. היצרנים גם הם מושפעים מעליות המחירים ומצמצמים את החסרים עוד יותר, באמצעות יבוא או גידול של יבול נוסף. מאידך, כאשר המחיר מסתבר כגבוה ממה שחשבו הספקולנטים במקור, אז הם מחליטים למכור ובכך מביאים להפחתת המחירים, שמביאה לעידוד הצריכה והיצוא, ולבסוף לצמצום עודף ה[[היצע]].}}
 
תפקיד נוסף של הפעילות הספקולנטית, הוא שבכך שהספקולנטים מסכנים את ההון שלהם בתקווה לעשיית רווח, הם מספקים נזילות לשוק ומקלים על אחרים להפחית את הסיכון מהשקעות שלהם, כגון מי שעוסקים בפעילות של [[גידור]] או [[ארביטראז']]. בפועל פעילות ספקולטיבית מוציאה את השווקים משיווי משקל וגורמת לנזקים עצומים לשחקנים מייצרי הערך.
 
==חסרונות כלכליים==
ספקולנטים עלולים לגרום למחירי נכסים לסטות ממחיר המשקף את ערכם הפנימי, וזאת כאשר הם פועלים בעקבות מידע מוטעה, או כאשר הם פשוט טועים או כאשר יש להם גב כלכלי חזק יותר מאשר הקונים והמוכרים הטבעיים בשוק. במצבים אלו עלולה להיווצר תגובת שרשרת שבה המחירים עולים משמעותית מעבר לערך האמיתי של הנכס, במה שמכונה [[בועה כלכלית]]. תופעה כזו של פעילות רכישה ספקולטיבית מוגברת, לרוב מלווה גם בפעילות מכירה ספקולטיבית מוגברת אשר מביאה לצניחת מחירים, ובמקרים קיצוניים גם לקריסה של הבורסה. אחת הפעולות הספקולטיביות המפורסמות בהסטוריה היא הורדת שער הלירה סטרלינג על ידי הספקולנט ג'ורג' סורוס. משבר אשר גרם לאובדן הכנסה של מליוני אנשים סביב העולם.
 
בשנת [[1936]] כתב הכלכלן הבריטי [[ג'ון מיינרד קיינס]]: "ספקולנטים אינם מהווים סיכון כבועות בזרם שוטף של פעילות יזמית. אך הסיטואציה נעשית חמורה כאשר הפעילות היזמית נהפכת לבועה בתוך מערבולת של ספקולציה". [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] עצמו נהנה מיתרונות הספקולציה עד תום, כאשר ניהל מעין גרסה קדומה ל[[קרן גידור]]. הקרן אותה ניהל השיגה תשואה מצוינת כמעט בכל שנה, בממוצע 13%, גם בזמן [[השפל הגדול]], באמצעות השימוש באסטרטגיות השקעה מודרניות במיוחד לאותה תקופה, כגון פיזור ההשקעה גם ל[[סחורה|סחורות]] ו[[שער חליפין|שע"ח]], ו[[מכירה בחסר]].
 
==רגולציה על פעילות ספקולטיבית==
בעולם קיימות רגולציות שונות שמטרתן לצמצם את פעילות הספקולנטים בשווקים. כזה הוא [[מס טובין]], שנועד לצמצם את הפעילות הספקולטיבית בשוק [[מטבע חוץ|המט"ח]], ובכך לכאורה לייצבו. במאי [[2008]], מנהיגי [[גרמניה]] הציעו להטיל חרם בינלאומי על מסחר ספקולטיבי בנפט, בהאשימם את קרנות הגידור בעליית מחירי הנפט של [[2008]]. ב- 21 בינואר [[2010]], נשיא [[ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], חתם על [[חוק וולקר]] שמטפל בפעילות ספקולטיבית של הבנקים שאינה מטיבה עם הלקוחות שלהם. החוק מציין כי השקעות ספקולטיביות מצד הבנקים שיחקו תפקיד מפתח ב[[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|משבר הכלכלי העולמי]]. מוסדות כלכליים בינלאומיים מנסים לקדם מס מחזור של 0.3 פרומיל כדי להקטין את הכדאיות של מסחר ספקולטיבי במטבעות.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ספקולציה_(כלכלה)"