גרמנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הגרמנית והעברית: מספר שיפורים ותיקונים
שורה 391:
*'''ספריה'''. לצד המילה '''Bibliothek''', שמקורה ב[[צרפתית]] (''Bibliothèque'') קיימת המילה הגרמנית '''Bücherei''', שמקורה במילה '''Buch''', "ספר".
[[תמונה:Rundfunkgebührenabwicklungskonto.jpg|ממוזער|שמאל|400px|"חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו" - מילה גרמנית בת 32 אותיות]]
אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא מילותיהיכולתה הארוכות,להדביק המורכבותמילים ממספראחת מיליםאחרי קטנותהשניה לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ-15 אותיות, המורכבות מ-3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת ה'''סמיכות''' בגרמנית , צורה אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:
 
* '''Bahnliniennetzplan''' ("מפת קווי רשת הרכבות"). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
שורה 401:
* '''Rechtsschutzversicherungsgesellschaften''' ("חברות ביטוח שנותנות הגנה משפטית").
 
מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין ספור מילים מורכבות משורשמגזע בסיסי ומשורה של תחיליות, המשנות לעתים לחלוטין את משמעות השורשהגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו (בדומה לאנגלית ובניגוד גמור לעברית). לדוגמה:
 
* '''Satz''': "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
* '''Einsatz''': "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
* '''Absatz''': "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פיסקה".
* '''Aussatz''': "מחלת ה[[צרעת]]".
שורה 582:
* הפרפקט של התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש והוא בטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.
 
פעלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם Habenhaben (שייכות) ו-Seinsein (להיות).
הפעלים הדורשים פועל עזר Seinsein הם פעלי תנועה ושינוי מצב שאינם מסוגלים לקבל מושא ישיר, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר Habenhaben.
 
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="0" style="font-size: 85%; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse; text-align: center;"
שורה 710:
 
====צורות הבינוני====
שתי צורות פועל, הבינוני של ההווה והבינוני של העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים Seinsein ו-Habenhaben ניתן להשתמש בבינוני של העבר ליצירת זמני הפרפקט.
 
=====הבינוני של ההווה=====
הבינוני של ההווה נוצר באמצעות הוספת ~end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.
 
=====הבינוני של העבר=====
הבינוני של העבר נוצר בשתי דרכים:
 
# אצל הפעליםבפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר
# אצל הפעליםבפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס (מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken הוא בינוני העבר של trinken.
 
====הקול הסביל====
הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת הבינוני של העבר ושימוש בנטיות פועל העזר Werdenwerden.
 
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="0" style="font-size: 85%; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse; text-align: center;"
|- style="background: #ececec;"
! colspan="12" style="text-align: center;" | פועל העזר Werdenwerden - להיהפך
|-
|
שורה 1,147:
==הגרמנית והעברית==
===השפעת העברית על הגרמנית===
מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מה[[עברית]], רובם דרך ה[[יידיש]]. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe ([[חוצפה]]), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה - מלשון "מלאכה"), Mischpoke או MischpukeMuschpoke (כינוי גנאי ל[[משפחה]] או משפחה מורחבת, כנופיה), [[שלימזל|Schlamassel]] (עסק ביש, ביש מזל), TakelesTacheles reden (תכליתלדבר ישירות ולעניין, תאכלסמלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:
 
*הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו '''Guten Rutsch'''; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: '''ראש''' השנה.
שורה 1,154:
 
*ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא '''Hals und Beinbruch''', שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי '''הצלחה וברכה'''. באנגלית קיים ביטוי דומה, '''Break a leg''', שמקורו איננו ברור - ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי '''Hals und Beinbruch''' אל האנגלית.
*'''vermasseltvermasseln''' היא מילה גרמנית ל"חוסרלהרוס, מזללדפוק, לפקשש משהו", שמקורהקרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
 
*'''Schmiere stehen''' - מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גניבה".
* '''Sonnenklar - '''תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')
 
שורה 1,164:
בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם [[העלייה החמישית|העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה]] (ה'ייקים') ב[[שנות ה-30 של המאה העשרים]]. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך ה[[יידיש]].
 
*רבות מהמלים הינן בתחומי ה[[כלי רכב|רכב]], ה[[מכונאות]] והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), [[טרמפ]] (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
*כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגיה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגיה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
*ביטויי [[סלנג]]{{מקור}}: מלים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי: ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מלת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; KunstKunststück, "יצירת אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית), ציצים (כינויZitzen, ל[[שדיים]];"עטינים, Zitzenפטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
*ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (Wennwenn schon, denn schon), בסדר (Inin Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiß), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
*מלים אחרות: שפגאט (Spagat), [[שמאלץ]] (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), [[קיטש]] (Kitsch), פלאטפוס (PlattfussPlattfuß, "כף רגל שטוחה"), [[גימנסיה]] במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), [[בית חולים]] ו[[קופת חולים]] (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), [[עיתון]] (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מלים (תרגום מילולי של Wortschatz).
 
==ראו גם==