גרמנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
FraKctured (שיחה | תרומות) ←הגרמנית והעברית: מספר שיפורים ותיקונים |
|||
שורה 391:
*'''ספריה'''. לצד המילה '''Bibliothek''', שמקורה ב[[צרפתית]] (''Bibliothèque'') קיימת המילה הגרמנית '''Bücherei''', שמקורה במילה '''Buch''', "ספר".
[[תמונה:Rundfunkgebührenabwicklungskonto.jpg|ממוזער|שמאל|400px|"חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו" - מילה גרמנית בת 32 אותיות]]
אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא
* '''Bahnliniennetzplan''' ("מפת קווי רשת הרכבות"). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
שורה 401:
* '''Rechtsschutzversicherungsgesellschaften''' ("חברות ביטוח שנותנות הגנה משפטית").
מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין ספור מילים מורכבות
* '''Satz''': "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
* '''Einsatz''': "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
* '''Absatz''': "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פיסקה".
* '''Aussatz''': "מחלת ה[[צרעת]]".
שורה 582:
* הפרפקט של התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש והוא בטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.
פעלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם
הפעלים הדורשים פועל עזר
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="0" style="font-size: 85%; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse; text-align: center;"
שורה 710:
====צורות הבינוני====
שתי צורות פועל, הבינוני של ההווה והבינוני של העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים
=====הבינוני של ההווה=====
הבינוני של ההווה נוצר באמצעות הוספת
=====הבינוני של העבר=====
הבינוני של העבר נוצר בשתי דרכים:
#
#
====הקול הסביל====
הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת הבינוני של העבר ושימוש בנטיות פועל העזר
{| border="1" cellpadding="1" cellspacing="0" style="font-size: 85%; border: gray solid 1px; border-collapse: collapse; text-align: center;"
|- style="background: #ececec;"
! colspan="12" style="text-align: center;" | פועל העזר
|-
|
שורה 1,147:
==הגרמנית והעברית==
===השפעת העברית על הגרמנית===
מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מה[[עברית]], רובם דרך ה[[יידיש]]. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe ([[חוצפה]]), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה - מלשון "מלאכה"), Mischpoke או
*הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו '''Guten Rutsch'''; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: '''ראש''' השנה.
שורה 1,154:
*ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא '''Hals und Beinbruch''', שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי '''הצלחה וברכה'''. באנגלית קיים ביטוי דומה, '''Break a leg''', שמקורו איננו ברור - ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי '''Hals und Beinbruch''' אל האנגלית.
*'''
*'''Schmiere stehen''' - מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גניבה".
* '''Sonnenklar - '''תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')
שורה 1,164:
בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם [[העלייה החמישית|העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה]] (ה'ייקים') ב[[שנות ה-30 של המאה העשרים]]. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך ה[[יידיש]].
*רבות מהמלים הינן בתחומי ה[[כלי רכב|רכב]], ה[[מכונאות]] והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), [[טרמפ]] (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
*כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגיה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגיה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
*ביטויי [[סלנג]]{{מקור}}: מלים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי: ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מלת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק;
*ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (
*מלים אחרות: שפגאט (Spagat), [[שמאלץ]] (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), [[קיטש]] (Kitsch), פלאטפוס (
==ראו גם==
|