צבי גרץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q63762 |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←דברי ימי ישראל: תקלדה |
||
שורה 27:
מפעל חייו של גרץ היה כתיבת "[[דברי ימי ישראל]]" - יצירה מונומנטלית המונה 11 כרכים, ראשונה מסוגה - המתעדת את [[תולדות עם ישראל]] ושמה דגש על גזרות הגלות, [[קידוש השם]] ומאבק העם היהודי לשמירת ייחודו הלאומי. הספר שימש במשך זמן רב כמקור המוסמך ללימודי ההיסטוריה היהודית ותורגם לשפות אירופיות רבות.
החידוש הגדול של הספר היה יצירת ה[[לאומיות]] היהודית המודרנית. [[ארנסט גלנר]] מסביר שלפני הופעת הלאומיות המודרנית ביחד עם המדינה הבירוקרטית המודרנית לא התקיים הרעיון של לאומיות. אנשים חיו ב[[אימפריה|אימפריות]], מבני כוח חברתיים עצומים וזיהו את עצמם בצורות שונות ([[דת]] או [[שבט (מדעי החברה)|שבט]]). הדבר היה אפילו יותר נכון ליהודים. היהדות נתפסה כדת בעלת זכויות אוטנומיות משל עצמה. וכך היה יכול אדם כמו [[משה מנדלסון]] לראות את עצמו כ"גרמני בן דת משה". הלאומיות המודרנית שינתה את זה. מעכשיו האדם זיהה את עצמו על-פי התרבות שלו כפי שהתקיימה בטריטוריה מסוימת עם מבנה פוליטי שמממש אותה - המדינה הלאומית. ההיסטוריה היוותה מגדיר מרכזי של הלאום ביחד עם איש השפה (המילונאי והמדקדק) וחוקר אגדות העם. היהדות בעולם הזה נתפסה כנטע זר חסר שורשים. מפעלו הגדול של גרץ אפשר לראשונה לדמיין לאום יהודי היסטורי. גרץ כהיסטוריון תיאר את היהדות כעניין אחדותי והיסטורי. היהדות נתפשת בספרו של גרץ כלאום עם מסורת תרבותית מאוחדת והיסטוריה מתמשכת. בכך אפשר גרץ את הטרנספורמציה של היהודים לתקופה המודרנית. התוצאה המיידית של מפעלו של גרץ
==ביקורו בארץ ישראל==
|