הבדלים בין גרסאות בדף "וידוי מעשרות"

מ
הגהה
מ (הגהה)
|ספרי מניין המצוות= [[ספר החינוך]], מצווה תרז; [[ספר המצוות לרמב"ם]], מצוות עשה קלא
|ספרות הלכתית נוספת=
}}{{-}}
'''וידוי מעשרות''' ב[[הלכה]] הוא נוסח הנאמר לאחר [[ביעור מעשרות]]. נוסח הווידוי מופיע ב[[מקרא]], ועל כן חובת אמירתו נחשבת כ[[מצוות עשה]] [[מדאורייתא]]. הווידוי אינו הודאה על חטאים, והמושג 'וידוי' משמש כאן במשמעות הפוכה, של הכרזה על עשיית מעשה טוב.
 
 
==נוסח הווידוי==
נוסח הווידוי מובא ב[[תורה]], ב[[פרשת כי תבוא]]: {{ציטוטון|בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.|[[דברים]], כ"ו, יג-טו}}
 
==החייבים במצווה==
[[כהן|כהנים]], [[לוי (יהדות)|לויים]]<ref>כהנים ולווים מתוודים אף על פי שבווידוי נאמר "ואת האדמה אשר נתת לנו", ולהם אין נחלה בארץ, משום שגם הם קיבלו נחלה מסוימת ("ערי מגרש")</ref>, ישראלים ו[[ממזר]]ים חייבים במצוות וידוי מעשרות. [[גר תושב]] ו[[עבד עברי|עבדים משוחררים]] פטורים, מפני שאין להם חלק בארץ, ואינם יכולים להתוודות ולומר "ואת האדמה אשר נתת לנו".
 
==הערות שוליים==