הבדלים בין גרסאות בדף "הגדרה עצמית"

הוסרו 11 בתים ,  לפני 7 שנים
בין 10% לרבע זה מיעוט, לא מיעוט מבוטל
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q156595)
(בין 10% לרבע זה מיעוט, לא מיעוט מבוטל)
באירופה, אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] אוזנה הזכות להגדרה עצמית באמצעות הקמת ארגונים לשיתוף פעולה בינלאומי. החשוב שבהם הוא [[האיחוד האירופי]] שמאפשר מעבר חופשי של אנשים וסחורות בין המדינות החברות בו, וכן מסגרת חוקתית משותפת למדינות החברות. כל זאת, תוך כדי שמירת עצמאותה של כל מדינה חברה. המבנה הזה החזיק מעמד שנים רבות, אולם לאחרונה הוא עומד בפני אתגרים מסובכים: [[הגירה]] מסיבית ממדינות אפריקה ואסיה שמשנה את הרכב האוכלוסייה בחלק מהמדינות וכמו כן תופעת ה[[גלובליזציה]], כלומר פיתוח אמצעי תחבורה ותקשורת מהירים שיוצרים קהילות בינלאומיות ותאגידים מסחריים בינלאומיים שנוגסים בכוחן של מדינות הלאום והארגונים הבינלאומיים שהקימו.
 
[[ציונות|התנועה הציונית]] העמידה, עם הקמתה, במרכז מטרותיה את זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, אולם לא בטריטוריות שבהם יושבים [[יהודים]], אלא ב[[ארץ ישראל]] שבה היו היהודים מיעוט מבוטל. זאת בהסתמך על הזכות ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל, כפי שנטען ב[[מגילת העצמאות]]. גרסה זו של זכות ההגדרה העצמית הופכת את התנועה הציונית לחריגה בין התנועות הלאומיות שקמו ב[[אירופה]] בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. דרישת התנועה הציונית זכתה להכרה בינלאומית ב[[הצהרת בלפור]] ששימשה בסיס ל[[המנדט הבריטי|מנדט הבריטי]] על פלשתינה-ארץ-ישראל. התנועה הציונית שאפה בכל שנות פעילותה ליצירת רוב יהודי בארץ ישראל באמצעות עליית יהודים אליה. תביעת התנועה הציונית להגדרה עצמית ושאיפתה לרוב יהודי בארץ התנגשו עם דרישת הערבים הפלסטיניים להגדרה עצמית באותה טריטוריה ממש. התנגשות זו יצרה את [[הסכסוך הישראלי פלסטיני]].
 
==ראו גם==