שרביטו של אוטוקר – הבדלי גרסאות

זוג הבלשים, תומסון ותומפסון, זומנו לסייע בחקירה. התיאוריה שלהם היא, שכאשר התפשט עשן מה[[מבזק]] (פלאש) בו השתמש הצלם, ניצל הגנב את המצב, והשליך את השרביט מבעד לחלון. אך האיזור שמתחת לחלון שמור היטב, והשלכת השרביט אל מעבר לתעלת המים המקיפה את המבנה, מתבררת כבלתי אפשרית. בינתיים אלמביק והצלם המלכותי נעלמים מהכלא בו שהו. מאוחר יותר טינטין מבחין בתותח-קפיץ בחנות צעצועים, והוא מבין שהמצלמה היתה למעשה קפיץ מוסווה, שבאמצעותו העיף הגנב את השרביט למרחק. טינטין מחפש את השרביט ביער, ואז מגלה כמה סוכנים של המדינה השכנה, בורדריה, המקדימים אותו. הוא רודף אחרי נושא השרביט עד הגבול, ושם הוא מצליח להשתלט עליו. ממסמכים הנמצאים בכיסו של הסוכן, לומד טינטין על כך שגניבת השרביט היא חלק מתכונית גדולה להשתלטות של בורדריה על סלדביה. כדי לחזור במהירות אל עיר הבירה, טינטין גונב מטוס [[מסרשמיט]] משדה תעופה צבאי של בורדריה (שם הוכנה טייסת כחלק מתכנית ההשלתטות על סילדביה). אולם הצבא הסילדבי יורה במטוס האויב החודר לגבולו. טינטין צונח, והוא מצליח לעשות את שארית המסע ברגל.

 

 

למחרת, ביום הקדוש ולדימיר, טינטין מקבל את עיטור הכבוד הסילדבי. הוא הזר הראשון בהיסטוריה הסילדבית הזוכה לכבוד כזה. בירורים נוספים על ידי הרשויות מגלים, שלפרופסור אלמביק היה אח תאום. הפרופסור אכן נחטף והוסתר, ואילו אחיו התאום הוא זה שנסע לסילדביה, כדי לגנוב את השרביט. הזר המסתורי שהותקף בפתח ביתו של טינטין, רצה להזהיר את טינטין מפני המזימה.