פליאדות (צביר כוכבים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מסיר: az:NGC 1432 (strong connection between (2) he:פליאדות (צביר כוכבים) and az:Ülkər (ulduz toplusu)) |
מ ←בתרבות |
||
שורה 23:
==היסטוריה==
הצביר מופיע כבר ב[[איליאדה]] של [[הומרוס]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ה[[איליאדה]] - ספר 18, תרגום [[שאול טשרניחובסקי]]|תוכן=צָר אֶת-הַיָּם וְאֶת-הָאָרֶץ וַיַעַשׂ אֶת-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת-הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וְשֶׁמֶשׁ לֹא-יַדַע מָנֹחַ,<br />כָּל הַמַּזָּלוֹת הָרַבִּים הָעוֹטְרִים לִרְקִיעַ-שָׁמָיִם מֹשְׁכוֹת כִּימָה וְעָשׁ וּכְסִיל, הָעֲנָק בָּעֲרִיפִים.}}
ב[[תנ"ך]] מופיע השם "כימה" בספר [[עמוס]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=עמוס ה' 8|תוכן=עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ--יְהוָה שְׁמוֹ.}}
<nowiki> </nowiki>וב[[איוב]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=איוב ט' 9|תוכן=עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.}} {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=איוב ל"א 31-2|תוכן=הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.}} [[קובץ:Nebra Scheibe.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דיסקת השמים של נברה]]
אזכורים אלו הם הקדומים ביותר שידועים והם מתוארכים סביב [[המאה ה-8 לפנה"ס|750 לפני הספירה]], אם כי לא ידוע מתי נכתב ספר איוב וייתכן שהוא אף קדום יותר. בשנת [[1999]] התגלתה בסמוך לעיר ה[[גרמניה|גרמנית]] [[נברה]] דיסקת [[ברונזה]] שיוצרה ככל הנראה ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפני הספירה]] ועליה משובצים בזהב [[השמש]], [[הירח]] ומספר כוכבים, כאשר שבעה מהם מקובצים ביחד וייתכן שהם מסמלים את הפליאדות.
שורה 70 ⟵ 71:
ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ייצג הצביר את שבע ה[[פליאדות]] - בנותיהם של [[אטלס (מיתולוגיה)|אטלס]] ה[[טיטאנים|טיטאן]] ו[[פלאיונה]] ה[[נימפה]] ובנות לוויתה של [[ארטמיס]].
השם העברי לפליאדות הוא '''כימה'''. השם מוזכר בתנ"ך בספר [[איוב]] (לח,לא) ובספר [[עמוס]] (ה,ח). ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ([[s:ביאור:בבלי ברכות נח|מסכת ברכות, דף נח, סוף פרק הרואה]]) מוסבר השם כימה - "כמאה ככבי" (כמאה כוכבים), כחלק ממדרש על משמעות הפסוקים בספר איוב, המספר שכימה מופיעה בחורף בלבד. בהמשך מתואר [[עש (קבוצת כוכבים)|עש]] כעוקב אחר כימה ומבקש את שני הכוכבים שניטלו ממנו בחזרה.
כימה משמשת כאחד מהתיאורים המרגשים של הכהן הגדול בפיוט 'מראה כהן' ביום כיפור, וכן מופיעה בפיוטים אחרים. בספרות הקבלה כימה מופיעה כקבוצת כוכבים יפים המסמלים כתר (זוהר פרקי היכלות רבתי). ב'ספר הרזים' הוא מופיע כאחד הסודות שיש להבין את כוחם (אך לא מוסבר).
| |||