קרב כף פיניסטרה – הבדלי גרסאות

דה וילנב המתין כמתוכנן ב[[פור-דה-פראנס]] לבואן של 21 האוניות מברסט מבלי לדעת כי לא עלה בידן לפרוץ את ההסגר הבריטי. השייטת של מיסייסי, שאמורה הייתה להימצא במקום המפגש, נקראה עוד קודם על ידי נפוליאון לשוב לאירופה, כשנדמה היה כי וילנב לא יצליח לפרוץ את ההסגר על טולון. לאחר כשבועיים באפס מעשה שוכנע וילנב על ידי מושל מרטיניק לנצל את ההמתנה לכיבוש המצודה הבריטית ב[[דיאמונד רוק]], אי סלעי סמוך למרטיניק, אף שהדבר לא נכלל בפקודותיו, וב־3 ביוני נכנע חיל המצב הבריטי לאחר הרעשה כבדה מן הים. באותו זמן הגיעו הוראות חדשות מנפוליאון: וילנב הצטווה להמתין לבואן של שתי אוניות קו נוספות, להאריך את שהותו במקום בחודש ימים ולתקוף את מאחזי הבריטיים באיים הקריביים. אחר כך עליו לשוב לצרפת, להתחבר עם הצי של ברסט בפיקוד גנטום ויחד לחפות על הפלישה המתוכננת. עוד נאמר באיגרת, כי נלסון הפליג אל מצרים בחיפושיו אחריו. לאמיתו של דבר היה האדמירל הבריטי מרחק שני ימי הפלגה בלבד מ[[ברבדוס]], אליה הגיע ב־4 ביוני. דבר בואה של השייטת הבריטית לברבדוס התגלה לווילנב במקרה, מפי שיירת אוניות סוחר בריטית שלכד בדרכו לתקיפת [[אנטיגואה]], והוא החליט לשוב מיד אל פרול מבלי להשלים את המשימה החדשה שהוטלה עליו. הצי המאוחד יצא לדרכו ב־11 ביוני 1805, כשנלסון שוב בעקבותיו.

 

 

 

== מהלך הקרב ==