בקע ים המלח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בנבנשתי רפאל (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
בנבנשתי רפאל (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
שורה של העתקים תוחמים את שולי הבקע ויוצרים את מצוק ההעתקים היורד אל הבקע בסדרת שברי מדרגות. סך ההעתקה האנכית הכוללת של אגן ים המלח היא בסדר גודל של קילומטרים. על פי הערכת חוקרים עומק אגן ים המלח מגיע ל- 6-8 ק"מ בצפון הים ו- 12 ק"מ בדרומו.{{הערה|ליסקר, פורט ופרומקין, גיאולוגיה ומורפולוגיה של מערות בצפון מצוק ההעתקים של ים המלח[http://geography.huji.ac.il/.upload/FrumkinHeb/LiskerLoResheb.pdf]}}
קטעים מסוימים בקרקעית הבקע, בים המלח ובים כנרת, עדיין בתהליך תנועה. כתוצאה מכך יש בבקע פעילות טקטונית מתמשכת ותופעות של [[רעידות אדמה]] המרוכזות באגן הצפוני של ים המלח. במחקרים גיאופיסיים נקבע שבבקע ים המלח נוצר מילוי בעובי שבין 8 עד 10 ק"מ. הסלעים בשכבות נוצרו כתוצאה של השקעה של משקעים ימיים ואגמיים. לימוד העובי של שכבות סלעי המילוי הצעירים, סדר השכבות שלהם וה[[גיאופיסיקה]] של הבקע מבהירים את מקומה של הימה בסדר האירועים הגיאולוגיים שהתרחשו בתקופות גיאולוגיות בעבר. שכבות הסלע גם מהוות הבסיס להבנת ה[[לימנולוגיה]] (תורת האגמים) של האגם המשתנה.
לאחר היווצרות הבקע בתקופת המיוקן העליון הייתה נוכחות של מי ים בבקע (כתוצאה מחיבורו לים והיווצרות לגונה הנקראת על ידי החוקרים בשם לגונת סדום) שנמשכה עד תקופת הפליוקן (1.8-5 מליון שנים). בתקופה זו הושקעו המלחים המרכיבים את הר סדום. בפליסטוקן המוקדם לפני כ- 1.5 מליון שנים נותק הבקע מהים ובימה שנוצרה החלו לשקוע משקעים אגמיים (נקראים תצורות עמורה). במשך הזמן השתנו המשקעים בגלל גורמים אקלימיים ועונתיים והחלו להופיע משקעי תצורת הלשון האגמיים שהם [[חוואר הלשון]].
{{הערה|Zak I. ‘The Geology of Mount Sedom’, PhD Thesis, The Hebrew University Jerusalem 1967}}
| |||